Ra'avad on Sifra, Emor, Chapter 4 11 · ראב"ד על ספרא · free full Hebrew text
כי לחם כי לחמו מסלת את החטים כל שהוא רוצה פי' מדקרי ליה לחמו ולא אמר לח' שמע מינה לחמו הראוי לו שאם מפונק הוא ואינו אוכל את חטיו אלא סלת גמור יכול הוא לעשות כן בחטי תרומה ואינו חושש להפסד תרומה. אעפ"י כי המורסן והקמח יאכיל לבהמתו כמו הכרשינין: