ראב"ד על ספרא, אמור, פרק ב ח

תאמר באשה שמתחללת בכל מקום פירש שאם באו עליה אחד מן הפסולין פסלוה כגון ממזר ועמוני ומואבי מצרי ואדומי דכתיב בה כי תהיה לאיש זר מי שזר אצלה. אי נמי אפילו בנישואי היתר היא מתחללת מן התרומה כגון בת כהן שנשאת לישראל והואיל ומתחללת בכל מקום דין הוא שתחלל פי' מכהן האסור בה: ואם נפשך לומר לא יחל ולא יחלל אף מי שהיה כשר ונתחלל פי' ואי אמרת מעיקרא מהיכא מייתת לה לא בק"ו מזרעה איכא למפרך מה לזרעה שכן יצירתו בעבירה תאמר בהא שאין יצירתה בעבירה הרי הוא אומר לא יחל ולא יחלל וכו':