ראב"ד על ספרא, אמור, פרק יז יב

וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מלמד שהיה משה אומר לישראל הלכות פסח בפסח קרא יתירא קא דריש דלא הוה צריך למימר וידבר משה את מועדי הכא דפשיטא הוא ומאי שנא הכא מכולהו מצות שבתורה. ותו קא דריש ביה נמי בו בלשון שהיה שומע היה אומר להם מדכתיב ביה כי היכי דאיכא בריש עניינא וידבר ה' ותו דרשינן במועדי ה' שכל הפרשיות נאמרו בענין אחד הואיל וכללן בדיבור אחד. ולפי שנאמרו בפסח דברים שלא נאמרו בכללן כגון הפסוק הראשון שבפרש' פסח אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם ודסמיך ליה בחדש הראשון דדרשינן בהו לעיל בענין קדוש החדש מילי טובא. ובסוף אותה פרשה נמי כתיב והקרבתם אשה לה' וכו' ודרשינן מיניה מנין שאם אין לך בטהרה הבא בטומאה ת"ל והקרבתם אשה לה' יקרבו אישים מכל מקום. ובפרש' החג נמי דכתיבי מילי דלא כתיבי בפסח ובשאר מועדות כגון חג הסוכות תעשה לך וכתיב חג הסוכות שבעת ימים לה' ודרשינן מנייהו שהחגיגה לגבוה וסוכה להדיוט: ובמצה נמי אע"ג דלא כתיב בה חג המצות שבעת ימים לה' ילפינן לה מסוכה דחגיגה לגבוה ומצה להדיוט ולא לגבוה: ותו הא דכתיב בפרשת סוכות עצרת היא כל מלאכת עבודה לא תעשו וקא דרשינן מיניה איסור מלאכה לחולו של מועד וכתיב ביה נמי עולה ומנחה זבח ונסכים וכו' וקא דרשינן מנייהו שתקדים עולה למנחה וכו' וכתיב ביה נמי דבר יום ביומו. ומלבד שבתות ה' ודרשינן בהו דרשי טובא. וכתיב ביה נמי אך בחמשה עשר יום וכו' ודרשינן ביה בי"ט אתה חוגג ואי אתה חוגג בשבת וכתיב נמי וחגותם אותו חג ודרשי' ביה יום אחד אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה. כל הנך דרשות אשמועינן הכא דכי היכי דאיתנהו בהאי איתנהו בהאי. ר' יוסי הגלילי אומר מועדי ה' נאמרו שבת בראשית לא נאמרה עמהם בן עזאי אומר מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה פרשת נדרים עמהם מפרש לה בפרק יש נוחלין [קכ:] דסד"א הואיל וכתיבא בעניינא דמועדות תבעי קדוש בית דין במועדות כלומר בראשי חדשים שקביעת המועדות תלויה בהם לפיכך אומר מועדי ה' נאמרו וכו' כלומר אף על פי שהקיש כל המועדות זה לזה לענין שאמרנו אבל השבת שלא נקרא מועד לא הוקשה להם כלל: בן עזאי אומר וכו' ולא נאמרה פרשת נדרים עמהם לומר שהפרת נדרים בשלשה הדיוטות דסד"א אל ראשי המטות כתיב לכך אמר וידבר משה את מועדי ה' לומר מועדי ה' צריכין מומחין כמשה. וכתיב בריש מועדות אשר תקראו אתם במועדם דבעי מומחין כמשה אבל הפרת נדרים אפילו בג' הדיוטות סגי וראשי המטות דקאמר רחמנא לומר דאפי' ביחיד מומחה: ואיכא נסחי דכתיב בהו הכי יכול כל הפרשיות נאמרו בענין אחד. ר' יוסי הגלילי אומר מועדי ה' נאמרו וכו': ופירוש זו הנסחא פשוט כי על השבת הוא שואל אם צריכה קדוש ב"ד כדמפרש בבבא בתרא ור' יוסי הגלילי קאמר לה וקא מייתי קרא מועדי ה' לומר שאין השבת בכלל שהרי אינה קרויה מועד. ובן עזאי דורש בו מדרש אחר במיעוט מועדי ה' למעט הפרת נדרים משלשה מומחין ור' דורש בו מדרש אחר לומר שכולן דוחין שבת דילפינן להו מועד מועד מתמיד דכתיב ביה בהדיא עולת שבת בשבתו על עולת התמיד מכלל דתמיד קרב בשבת. מיהו מההוא לישנא דקא מייתי בפרק יש נוחלין מתחזי דנסחא קמייתא היא העיקר: