ראב"ד על ספרא, אמור, פרק טז ג

ביום ולא בלילה. הראשון ואפי' בשבת. ביום הראשון. אין דוחין את השבת אלא על יום טוב הראשון בלבד: זו היא הגירסא השנויה כאן. ובמסכת סוכה פרק לולב וערבה [מג.] אינה כך אלא ביום ואפי' בשבת. ומתרץ התם לרבנן דפליגי אדר' אליעזר דאמרי מכשירי לולב אין דוחין את השבת דהאי ביום לביום ולא בלילה הוא דאתא. ולא בגבולין אין דוחין את השבת אלא י"ט הראשון בלבד. והאי גירסא מיתרצא טפי מהאיך דמאי משמע ראשון ואפילו בשבת. ואימא לגופיה. וכתב קרא יתירא הוא דהכי כתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים אכתי הוה אמינא שבעה אחרונים מן השמונה חוץ מן הראשון: ועוד אי ראשון מייתר לדרשא למדחי שבת לרבנן דאמרי טלטול בעלמא הוא אבל מכשיריו לא דחו שבת: הא דקשיא לן במסכת סוכה אצטריך קרא למשרי טלטול היכי מיתרצי רבנן אלא מחוורתא כי ההיא גירסא דסוכה: ולא עוד אלא הך גירסא דהכא מגופה משבשת' היא דהוה ליה למכתב ראשון אפילו בשבת הראשון אין דוחה שבת וכו' ואפילו לגירסא דהתם נראה לי דלא גרסי' בה אין דוחין את השבת וכו' אלא אין דוחה אלא י"ט הראשון בלבד. מאי טעמא דהא מיתרצינן לה אליבא דרבנן דלא אצטריך להו קרא למדחי שבת אלא אין דוחין אפילו י"ט אלא הראשון בלבד ולא משום דחיית מלאכה קאמר אלא על הנטילה עצמה ואגבולין קאי שאינו ניטל בגבולין אלא י"ט הראשון בלבד כדאמרינן לקמן ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ולא בגבולין שבעה ומיעוטא מהכא הוא דנפקא לן מדכתיב הראשון דאי אמקדש קאי או אשבת והלא בשאר ימי החג אינן אלא גזרה שמא יטלנה בידו וכו' אבל איסורא דאורייתא ליכא כלל ואפילו בשבת: