ראב"ד על ספרא, אמור, פרק יג ג

בכורים לה' ר' שמעון אומר נאמר כאן בכורים לה' ונאמר להלן גבי עומר בפרשת ויקרא בכורים לה' מה כאן בשל צבור פי' דהא כתיב ממושבותיכם תביאו ולא נאמר בו לשון יחיד כלל אף להלן אע"ג דכתיב בלשון יחיד ואם תקריב מנחת בכורים לה' אפי' הכי משל צבור אבל אין כל יחיד ויחיד חייב להביא עומר אלא עומר אחד יהיו מביאין משל צבור פירוש העומר האמור אל הכהנים כדכתיב ובקצרכם והבאתם ולהלן של יחיד מדכתיב ביה בלשון יחיד וג"ש דר' שמעון לאו כלום היא: אמרת לאו אם זו ראשית קציר אף להלן בכורים לה' וכו' אמרת לאו ואי איפשר לומר שיהיו מביאין שני עמרים שהרי בעומר האמור כאן נאמר ראשית קצירכם ובעומר האמור להלן נאמר בכורים לה' ואם האחד בכורים היאך איפשר לשני להיות בכורים ובבת אחת לא משכחת להו לתרויהו אלא על כרחך עומר אחד הוא ומשל צבור בלבד מג"ש דאתיא ג"ש ומפקא להו ממשמעות' דכתביה בלשון יחיד. וא"ת למה כתב וכתבו דברים המחוסרים להלן אמרו כאן הכתוב. וכדי שלא תטעה לומר שהן שני בכורים כתב לשם בכורים לה' כדי שתלמוד אותו משתי הלחם שהוא משל צבור וכתבו הכתוב שם אצל שאר המנחות לומר שהיא נקמצת כשאר מנחות יחיד וטעונה שמן ולבונה כמנחת יחיד. וחזר וכתבו כאן בסדר המועדות ללמדך באיזה זמן מביאין אותו. ודברים שחסר להלן אמרן הכתוב כאן כגון ראשית קציר ותנופת העומר ואיסור חדש וספירת העומר. וכבר הגהתי אותה בפרשת ויקרא פירוש רחב יותר מזה: