ראב"ד על ספרא, אמור, פרק יג ב

לחם תנופה שתים שיהו שוות שני עשרונים שיהו שוין פי' שלא ימוד אחד מחוק ואחד גדוש ואח"כ יערב את הכל ויחלוק לשתי חלות בשוה אלא שמדידת שניהם יהיה במחוק: שאור בודה להם מתוכן ומחמצן פי' היה מחמץ אותם במים חמים ומשהה אותם בחמימות המים עד שהן מחמיצות אמר לו ר' יהודה אף היא אינה מן המובחר פי' שאינו מתחמץ יפה אלא מביא את השאור ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה פי' מודד עליו את הקמח עד שיתמלא העשרון ואח"כ לשו בבת אחת עם השאור אמר לו אף היא היתה חסרה או יתרה מפרש לה בפרק כל המנחו' [נב:] עבה ונמצאת יתרה רכה ונמצאת חסרה. מפרש בגמרא דתרומות דבני מערבא פ"ב עבה שאור רע שהוא צמק שאילו היתה סולת היתה תפוח ועכשו שהשאור רע והוא צמק את רואה את הצמק כאילו תפוח ונמצאת יתרה פי' מדת העשרון יתרה. רכה שאור יפה שהוא תפוח שאילו לא היה סולת היה צמק ועכשו שהוא שאור יפה והוא תפוח את רואה את התפוח כאילו צמק ונמצאת חסרה פי' מדת העשרון חסרה. קסבר לכמות שהיו משערין ולא לכמות שהוא עכשיו: