ראב"ד על ספרא, בהר, פרשה ג י

אחר היובל סמוך ליובל מופלג מן היובל מנין פי' שיוכל אדם לקנות שדהו מחבירו שהרי לא אמר הכתוב תקנה מאת עמיתך אלא אחר היובל שהוא סמוך ליובל ת"ל לפי רוב השנים וכו' מקרא זה בא ללמדנו לפי דרכו שיוכל אדם למכור את שדהו סמוך ליובל או מופלג אבל עיקרו לא בא אלא להזהיר את הקונה שיזהר במקחו שלא ירבה לו בדמיו אם הוא סמוך לפני היובל ובא להודיע כי השדה תחזור לבעליה ביובל. מיהו אם ריבה לו בדמיו או מיעט אין לו אונאה שהרי אמרנו אין אונא' לקרקעות: במספר שני תבואות ימכר לך [לא] שנת שדפון וכו' פי' שאינה עולה למנין שתי שנים שאמרנו שאינו מותר לגאול בפחות משתי שנים של תבואה. פעמים שאתה אוכל ממנה שלש תבואות בשתי שנים פי' בחרפי ואפילי אם מכרה לו בר"ח סיון והיו תבואות אפילות ולא נקצרו באותו זמן ובסוף שנה שניה לפני סיון היו חרפי. והיו ראוין ליקצור קוצרה ומחזירה לו על ידי גאולת דמים דהא כתיב תבואות הוא מוכר לך רבה אצלו תבואות: