ראב"ד על ספרא, בהר, פרשה א ד

מנין לחרוש לעדור לנכש לכסוח ולבקוע וכו' פי' לחרוש בבקרים לעדור במעדר כגון טרשין שאין הבקר יכול לחרוש בהן. ועודרין אותם במעדר כדרך שעודרין בכרמים. לנכש שתולש את העשבים העולין בין התבואה. לכסוח פי' אף הוא כעשבים אלא שהוא חותך אותם מתחת הקרקע ואינו תולש אותן משרשיהן. לבקוע הוא באילן כדתנן בשביעית פ"ב המבקע בזית לא יחפה בעפר אבל מכסה באבנים. בקוע כמשמעו דכתיב ויבקע עצי עולה פי' כשהזית מתיישן מבקעין בענפיו ומכסין את בקועו בעפר כדי שיתחדש: