ראב"ד על ספרא, בהר, פרק ט ה

מה פסל אם עשיתו פסלתו אף מצבה אם עשיתה פסלה: נראה לי מכאן שנו חכמים אבן שעשאה מתחלה לבימוס הרי זו אסורה. בימוס זהו מושב עבודה זרה וכן מצבה שמניחין עליה דורין לע"ז נקרא בימוס ובימוס אבן אחת היא ומזבח אבנים הרבה להקטיר עליו ואעפ"י שהבימוס אינו אלא מושב ע"ז דינו כדין ע"ז עצמה מה ע"ז עצמה נאסרת בעשייתה מיד כדתני [ע"א נא:] ע"ז של נכרי אסורה מיד אף הבימוס נאסר מיד שאין דינו כדין משמשין אלא כע"ז ובימוס היינו מצבה וקא דריש ליה מקרא במס' ע"ז דכתי' פסילי אלהיהם כיון שפסלו נעשה אלוה. והריני מקיש מצבה לפסל לענין לא תעשו. ופסל למצבה נמי לענין איסור בל תקימו דסמיך לא תקימו למצבה ולא תעשו לפסל: ולמ"ד ע"ז של ישראל אסורה מיד במס' ע"ז מארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' כיון שעשאו נעשה תועבה. לא תקימו זה המרקילוס אשר ע"ג הדרכים לכם קא דריש כלומר אפי' המרקוליס שאינו אלא מרגמת אבנים לא תקימו אותו משום דארחיה לשוי על פרשת דרכים משום הכי קאמר לא תקימו: רבן גמליאל אומר אלו החמנים שבראשי הגגות שהם עומדים שבמקום רואים ומשום הכי אמר קרא לכם: ע"כ פרשה