ראב"ד על ספרא, בהר, פרק ז ג

מה שכיר ביומו תתן שכרו אף זה כן נראה לי דלענין הענקה קאמר. כי יצא מעמך ביום שישלים עבודתו אתה צריך ליתן לו הענקתו. ויש מפרשים על דמי ממכרו שאם לא נתן לו דמי ממכרו תחלה ושיהה אותו עד לאחר שהתחיל לעבדו בכל יום ויום עובר עליו בשכיר יום. ויש אומרים שאינו עובר עליו בשכיר יום. ויש אומרים שאינו עובר עד לאחר שש מפני שהוא אצלו בשכיר שש שנים. ותנן [ב"מ פ"ט מ"א] היה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל (הלילה)[היום]: ת"ל הוא ואשתו ובניו פי' הוקשו אשתו ובניו לו דכתיב הכא הוא ובניו עמו. ובסדר משפטים כתיב ויצאה אשתו עמו מה הוא לא נכנס לרשות רבו אלא מדעת רבו אף אשתו ובניו לא באו לרשותו אלא מדעת רבו שלא יתבייש: