ראב"ד על ספרא, בהר, פרק ו ט

מנין שאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש וכו' א"ר אלעזר בד"א בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה (שדה) [מגרש] עיר ולא עיר מגרש כדי שלא יחריבו את עריהם. ת"ל ושדה מגרש עריהם לא ימכר ומפ' בערכין [שם] מאי לא ימכר כלל והא כתיב גאולת עולם תהיה ללוים פי' גבי עיר ובית. מכלל דמזדבני והכא קאמרי' דלא שדה ולא מגרש ולא עיר לא ימכר. אלא מאי לא ימכר לא ישתנה כמו התמכר לעשות הרע וכו' הרי שהזהיר עליהם הכתוב שלא ישנו לא משדה למגרש ולא ממגרש לשדה ולא מעיר לשניהם ולא משניהם לעיר. לא ימכר מכר גזבר או לא ימכר מכר עולם ת"ל עולם: ס"א כי אחוזת עולם היא להם הא מה אני מקיים לא ימכר מכר גזבר פי' לא ימכר מכר גזבר שאם הקדיש בן לוי שדהו או מגרשו או עירו ולא גאלו אין רשאי הגזבר למכרו לאחר כדי שיצא לכהנים ביובל אלא לעולם תחזור ללוי כמו שאמרנו למעלה בבית ועיר שחוזרין אצלו ביובל בלא דמים כך דיניהם בשדה ומגרש. ויש מפרשים לא ימכר מכר גזבר שאינו רשאי הגזבר למכרו לאחר כלל אלא שתעמוד לפני ההקדש עד שיגאלנה בן לוי וזה יפה כח הוא ללוי מפני שאין אחר רשאי לירד לתוך שדהו ומזלזל בדמיו: ולזה הפירוש יבא דבר המקרא מתוקן שאמר למעלה גאולת עולם תהיה ללוים ודרשנו אותו אף למקדיש כי לעולם הוא גואל אפי' לאחר היובל: ומ"מ אינה חוזרת לו אלא בדמים ר"ל על ידי פדיון הרי כבר נאמר כי אחוזת עולם הוא להם. וכיון שהבטיחם המקום שתהא אחוזתם לעולם למדנו שהן חוזרין ביובל וגם יש להן פדיון ואינם נחלטין ללוקח הא למה נאמר לא ימכר מכר גזבר. ואי קשיא לך הא אפיקנה לדרשא דלעיל לא ימכר לא ישתנה. אם כן הוה ליה למימר לא ימכור או לא ימכרנו מאי לא (ימכרנו) [ימכר] משמע על ידי אחר ומאי ניהו גזבר: