ראב"ד על ספרא, בהר, פרק ג ה

אוכלין ברגילה עד שיכלו סנדיות וכו' שני מיני ירקות הן. והרגילה היא כלה ראשונה וסנדיות כלות אחרונות לכל ירקות. ופלוגתייהו דר' אליעזר ור' יהושע מפרש לה בירושלמי דר' אליעזר סבר אותו המין נותן טעם לשאר המינין. וכיון שכלה מינו מן השדה הוה ליה כאיסור שנתערב בתוך היתר שאם נתן בו טעם אסרו ור' יהושע סבר אף המין האחרון נותן טעם בראשון כלומר אדרבה כיון שהמין האחרון הוא נותן טעם במין שכלה ראשון נעשה כולו היתר שהרי אם היה המין הראשון כרישין והמין האחרון כרוב וקבלה הכרישין טעם מן הכרוב והרי הכרוב לא כלה מינו מן השדה כי הטעם הוא עיקר הירק וכיון שנמצא כטעמו של זה המין עדיין כיוצא בו בשדה גם זה מותר. ומשום הכי אמר ר' יהושע אוכל והולך עד שיכלה אחרון שבה. אבל היכא שנתערבו פירות שביעית לאחר איסורן בנותן טעם כשאר איסורין שבתורה דבכי האי גוונא לא פליג ר' יהושע: