ראב"ד על ספרא, בהר, פרק א ט

אשר בארצך מה שבארצך אתה אוכל ולא מה שהוציא עקילס לעבדיו ולפונטוס פי' שאם יצאו פירות שביעית לחוצה לארץ אסורין באכילה: ונ"ל הטעם כדי שלא יתחלפו בפירות חוצה לארץ ונמצאו פירות שביעית יוצאין לחולין: ועוד אני אומר כי אעפ"י שהן אסורין באכילה אינם מתבערים עד שיגיע זמן הביעור ואם רצה להחזירם לארץ ישראל ולאכלן שם רשאי. אבל אם הגיעם שם בזמן הביעור בהא פליגי תנאי אם יבערם שם או צריך להחזירן לארץ ולבערם ופלוגתייהו בפסחים [נב.] וזה הביעור או שריפה או קבורה הוא: