ראב"ד על ספרא, בהר, פרק א ג

מכאן סמכו על הספיחים יש מפרשים שהן אסורין לאחר שכלה לחיה מן השדה קאמר. ויש מפרשים שהן אסורים לגמרי קאמר: ומסתבר' כמאן דאמר אסורין לגמרי קאמר מההיא שמעתא דפרק קמא דמנחות [ה:] דאמרינן התם מנחת העומר תוכיח שמותרת לגבוה ואסורה להדיוט אף אני אביא טריפה שאעפ"י שהיא אסורה להדיוט תהא מותרת לגבוה: מה למנחת העומר שכן מתרת חדש. ומתרץ בשביעית כלומר שאינה מותרת כלום. בשביעית נמי שכן מתרת ספיחים. כר' עקיבא דאמר ספיחין אסורין. הילכך אינה מתרת כלום. וש"מ דלר' עקיבא ספיחין אסורים לגמרי: ומגופא דשמעת' דלקמן נמי שמעינן לה דכתיב הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו וכי מאחר שאין זורעין מהיכן אוספין אמר ר' עקיבא מכאן על הספיחין שיהו אסורים. וחכמים אומרים אין ספיחין אסורין מדברי תורה אלא מדברי סופרים: ד"א הן לו נזרע ולא נאסוף אמרת לנו אל תזרעו ומה שאנו אוספין והן מכניסין לקיום המותר לנו יבערוהו מזמן הביעור ואילך מה אנו אוכלין. אי אמרת בשלמא אסור לגמרי קאמר אפילו קודם הביעור היינו דקאמר ד"א הן לא נזרע וכו' דמפרש ליה להאי קרא אליבא דרבנן דהאי לא נאסוף אקיום קאמר אלא אי אמרת דר' עקיבא נמי לאחר ביעור קאמר והאי ד"א על כרחך ר' עקיבא קתני לה אם כן מאי דבר אחר מעיקרא נמי הכי דרשינן ליה ותו לא מידי: ותו אשכחן בשקלים ירושלמי פרק התרומה ר' חייא בר אדא בעא קודם ר' מני ולא נמצא הקומץ על שיריים שאינן נאכלין פי' על משנת שומרי ספיחים בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה קא מקשה. וש"מ דספיחים בשביעית אסירים לגמרי. ותירץ לה עשאוהו כחמשה דברים שהן באין לידי טומאה ואין נאכלין בטומאה: ואת ענבי נזירך לא תבצור מן השמור בארץ אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר. נראה לי שאין זה המדרש נדרש מזה הפסוק שהרי אנו דורשין אותו בסמוך לא תבצור כדרך הבוצרין וכו' ואם כן נאמר כי מן השמור אסור לבצור כדרך הבוצרים אבל מן המופקר בוצר כדרך הבוצרים: והא אמרינן עלה מכאן אמרו תאנים של שביעית אין קוצצין אותו במוקצה. אלא כך נראה לי דמילתא בעלמא קאמ' דהכי קיימא לן מן השמור בארץ אי אתה בוצר כדאמרינן לקמן והיתה שבת הארץ לכם לאכלה מן השבות בארץ אתה אוכל ואי אתה אוכל מן השמור הילכך הא דאמר רחמנא לא תבצור לא תלקט לא קאמר דמשמע לא תבצור כדרך הבוצרין הא שלא כדרך הבוצרים מותר מן המובקר קאמר ולא מן השמור כי מן השמור בכל ענין הוא אסור כדאמרינן לקמן אליבא דב"ה לר' יהודה: אין קוצין פי' אין קוצעין מלשון ליטרא קציעות במוקצה מקים מיוחד לייבש הקציעות ולעשות שם הדבילות: אין עושין אותם בבד ובקוטבי בד הוא הקורה קוטבי הוא הוא האבן הגדולה שממעכת את הקורה: אלא כותש פי' במכתשת ומכניס לבודדה במקום בית הבד והשמן יוצא ממנו על ידי טעינת אבנים. ויש מפרשים בודדה מקום אחד קטן שהוא עשוי כעין בית הבד ויש בו קורה קטנה ומפני שניו צריך לעשות כך כדי שיהא לו היכר שהוא פירות שביעית: