ראב"ד על ספרא, בחוקתי, פרשה ד ז

ואם גאול יגאלנה לרבות את האשה ואת היורש פי' האשה אם באה לפדות הקדש עצמה מוסיפה חומש אע"פי שכל הפרשה מדברת בלשון זכר. ואת היורש אם בא לפדות הקדש אביו מוסיף חומש שלא נחשוב אותו כאחר שהאחר הפודה הקדש חבירו אינו מוסיף חומש כדאיתא בסמוך. ויש מפרשים על האשה כמו כן אם באת לפדות הקדש בעלה מוספת חומש לפי שהמעו' שלה ובעל זוכה בהם והרי היא כשלוחו של בעל. ויש כענין [זה] בפ"ק דקדושין בענין מעשר שני. הרי כאן שנים אחד מוסיף חומש פירו' כי אמר למעלה מזה והעריך אותו הכהן בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה דמשמע הדמים יתן ולא יותר. וכאן הוא אומר שמוסיף כאן בבעלים כאן בכל אדם וכו' כדכתיב הכא ובערכין: מה מצינו בגאולות האמורות למטה פי' בבית ובשדה אחוזה שהם מפורש בהם את ההפרש שבין הבעלים לכל אדם. מה אני מקיים כי יקדיש איש את ביתו בשאר נכסיו ולכך הוצרך בלשון בית לומר מה ביתי ברשותו אף כל ברשותו שכל דבר שאינו ברשותו אינו יכול להקדישו. מפי הרב אדוני חמי ז"ל: