ראב"ד על ספרא, בחוקתי, פרשה ד ה

בהמה נפדית ואין העופות והעצים והלבונה נפדין פי' ואע"פ שלא קדשו קדושת הגוף כגון שהעצים לא נשתוו למדת המערכה שהיו צריכין להיות אמה אורך ואמה רוחב כדאית' בזבחים [סב:]. לבונה אע"פ שלא קדשה בכלי שרת כלי שרת אין להם קדושת הגוף כל זמן שלא עבד בהן ולא משחן ואע"פי שלא קדשו קדושת הגוף כגון העצים: ומפרש טעמא במנחות פ' כל המנחות והנסכי' [קא.] משום דלא שכיחי ומשום הכי אין מוציאין אותם לחולין ואפי' נטמאו ועופות נמי ממעטי מפדיון מדכתיב בהמה. ומנחות ונסכים נמי משקדשו בכלי אין להם פדיון מדכתיב בהמה כלומר בהמה נפדית על ידי מום ואע"פי שקדשה קדושת הגוף אבל עופות אע"פי שחסרו אבר ומנחות ונסכים משקדשו בכלי אע"פי שנטמאו ודמו לבהמה טמאה לא מיפרקי אבל עד שלא קדשו בכלי ודאי מיפרקי דלא דמו לבהמה דאכתי לא קדשו קדושת הגוף בבהמה ושכיח טובא: ואמר שמואל ואפילו טהורין נפדין כל זמן שלא קדשו בכלי ור' אושעיא אמר אע"פי שלא קדשו בכלי טמאין נפדין טהורין אינן נפדין מאי טעמא דכל דבר הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח ואע"ג דשכיח כוותייהו והכי איתא בפרק המנחות: