ראב"ד על ספרא, בחוקתי, פרק ו ב

כל משען לחם אף הליפתן. והשיבו לחמכם במשקל שתהא פת ניפולין והן יושבות ושוקלות אותו בתנור פירוש ביציאתו מן התנור ומאי בתנור בבית התנור לפי שלא היו מכירות את לחמם מפני שיהא נפרס וחולקות אותו במשקל כמו ששקלו בקמח תחלה בשעת לישה. ומאי והשיבו כלומר כשישיבו הלחם לבתיהם לא יהא אלא במשקל. ושוקלו ואומר אקח בו פת כלומר שוקל בדעתו מה יקנה ממנו. אלא כמים הנשפכין ושוב אינן חוזרין לכליין פי' והריקותי קא דריש לשון המריק מים מן הכלי לקרקע: