ראב"ד על ספרא, בחוקתי, פרק יב יא

ת"ל כל מעשר בקר וצאן פי' תן מעשר לבקר ומעשר לצאן מדלא כתיב כל מעשר בהמה: ת"ל וצאן כל משמע צאן אחד פי' שהכבשים והעזים בכלל צאן הם דכתיב אם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעולה וכיון שהוציאן הכתוב בדיבור אחד שמע מינה שמעשרין מזה על זה. וחדש וישן חמשה לפני ר"ה וחמשה לאחר ר"ה ת"ל עשר תעשר בשני מעשרות הכתו' מדבר וכו' וכתיב שנה שנה: