ראב"ד על ספרא, ברייתא דרבי ישמעאל יז

ושני כתובים המכחישים זה את זה כבר פירשנו אותם בכללות: וכן הוא אומר ויט שמים וירד גם זה הפסוק כמו כן מלמד על ההכרע שאמרנו וזהו כיוצא בו במקום אחר שדרש הלל לפני זקני בתירה כלומר האחד מסייע לחבירו ומחזיק את טעמו. וזו אינה מדה בפני עצמה לחשב עם שלש עשרה מדות אלא לפי שהאחרות שדרש להם היו מדות דרש גם לזו מדה עמהם. ומנין ז' מדות כך הן בקל וחומר. בגזרה שוה. ובנין אב. ושני כתובים. פי' שני כתובים המכחישים זה את זה. וכלל ופרט. וכיוצא בו במקום אחר. ודבר למד מעניינו. ושתי מדות הראשונות מפורש בפסחים בפ' ואלו דברים [סו.] והשאר לא נתפרשו. ואיפשר מפני שדרש להם כל היום בהלכות פסח הוצרך לכל המדות הללו: וכתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו. וכתוב אחד אומר ולא יכול משה לבא אל אהל מועד בא השלישי והכריע כי שכן עליו הענן אמור מעתה וכו' וכן הוא אומר ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת גם זה ממדת כיוצא בו במקום אחר שמצינו כאן כמו כן שני כתובים המכחישים זה את זה ובא השלישי והכריע ביניהם וההכרע הזאת מפורשת כמו כן במקום אחר שנאמר ולא יכלו הכהני' וכו' מלמד שנתנה רשות למחבלים לחבל פירוש אגב אורחיה קאמר דקא מפרש למה לא יכלו הכהנים מפני הענן לא מפני עובי הענן שימנע אותם אלא מפני סבת המחבלים הבאים בפמליא של מעלה שנתנה רשות לחבל שעל מנת כן הן באים וכן הוא אומר ושכותי כפי עליך עד עברי וכו' מדקאמר שצריך להגן עליו וכן הוא אומר אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי כשישוב אפילו זה אינה מלמד על הראשונים אלא הא למד מן הראשונים כי כמו שאמרנו על כי שכן עליו הענן שהוא מפרש למה לא יכול משה לבא אל אהל מועד דמשמע כי כשנסתלק הענן היה יכול לבא כך המקרא הזה כי שנאמר בו באפי גבול הוא לשבועה שכל זמן שיהיה אף לא יבאו וכשיסתלק יבאו. והמקרא הזה על העתיד נאמר ולא על דור המדבר שלא מצינו שנסתלק האף מהם אלא גזרת הארבעים נתקיימה בהם ועל המקרא העליון הוא חוזר אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי. ארבעים שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכי. אשר נשבעתי באפי וכו' כלומר אל תקשו לבבכם כאבותיכם עשו תשובה למען ישוב אפי מכם כי אני נשבעתי באפי כל זמן שתהיו באף עמי ותעמדו במריבכם שלא תבואו אל מנוחתי ויש מפרשים שאף הם אם היו חוזרין בתשובה שלימה היה הקב"ה מבטל גזרתו מהם אלא שעמדו במריים עד כלותם על כן הוא מזהיר על הדורות האחרונים שלא יקשו ערפם כאבותם שנשבע להם ונתקיימה שבועתו וכן יארע להם אם לא ישובון ואם ישובון ישוב גם הוא עליהם וכן עיקר:

ושלמו כללי המדות שהתורה נדרשת בהם ופרטיהם ויותר מהמה בני הזהר שהרי שנו בברייתא ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי שלשים ושתים מדות שהתורה נדרשת בהן ויש מאלו בכללם: