ראב"ד על ספרא, אחרי מות, פרשה א ב

אחרי מות שני בני אהרן. ר' יוסי הגלילי אומ' על הקריבה מתו ולא על הקרבה. נראה לי דסבירא ליה כר' ישמעאל דאמר שתויי יין נכנסו כדאיתא בויקרא רבה. ולקמן נמי הכי מוכח דסבירא ליה לרבי ישמעאל הכי ר' יוסי הגלילי כותיה סבירא ליה וקאמר ר' יוסי הגלילי שלא היה עונש כדאי למיתה בהקרבתם בין שהיתה אש זרה ממש בין שהכניסוה בלא עתה אלא על עונש הקריבה מתו מפני שנכנסו שתויי יין שמא אזהרתן נאמרה קודם לכן וענשן לא נאמר אלא אחר מיתתם ומפני שהיו צדיקים דקדק עמהם הקב"ה והמיתם בשביל שעברו על האזהרה: עוד יש לפרש מפני הקריבה מתו שנכנסו לפני לפנים. וכן מצאתי בפרשת מילואים. מיהו לאו דברי הכל היא דר' עקיבא לא סבירא ליה הכי ור' אלעזר איפשר דסבירא ליה הכי מיהו כיון דעונש ביאה לא נאמר אלא לאחר מיתתן לא נענשו עליה אלא על שהורו הלכה בפני משה רבן מתו: והרבה מחלוקות בדבר ר' יוסי הגלילי ור' ישמעאל כדאמרן והא דאמרינן ר' עקיבא סבר על ההקרבה מתו שהכניסו אש זרה ממש שלא הכניסוה מבית הכירים וגרם להם לטעות מפני שלא נמלכו במשה רבן שאלו היו נמלכין בו לא היו טועים והכי איתא בסדר יום השמיני: ורבי אליעזר סבר על שהורו הלכה בפני משה רבן מתו: ועונש איסור זה אינו מפורש בתורה אלא קבלה היתה בידם שכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. וסבירא ליה לר' אליעזר שלא היו נענשים מיתה אלא אם כן נתפרש להם ענשו של דבר אבל מפני הא האזהרה לבדה לא היו מתים. ור' אליעזר בן עזריה סבר על עונש ההקרבה ועל עונש קריבה מתו. דקסבר שתויי יין נכנסו וטעו שלא הכניסו האש מבית הכירים או שהכניסוהו בלא עתה. וכר' ישמעאל בתרויהו: אי נמי סבירא ליה כדאמרן לדעת ר' יוסי הגלילי שהוא [סבר] שנכנסו לפני לפנים. ומשל דר' אליעזר בן עזריה לטעמיה דקסבר על עון קריבה נמי מתו ובשביל כך הזכיר הקב"ה לאהרן מיתת בניו ואמר לו שאל יבא בכל עת שלא ימות כדרך שמתו בניו על עון ביאה: בטחב פי' במקום לח וקר ולא ידעתי שרשו: