ראב"ד על ספרא, אחרי מות, פרק יג טו

איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו כלל ערות אביך וערות אמך פרט אין בכלל אלא מה שבפרט שהיה בדין הואיל ומותר בבת אחי אביו ואחי אביו מותר בבתו הרי מצינו לענין היתר כשם שזה מותר בזה כך זה מותר בזה. כך לענין איסור אם למדתי שאסור באשת אחי אביו אף אחי אביו יהא אסור באשתו: וכן מצינו לענין היתר שהוא מותר באשת חורגו וחורגו מותר באשתו. אף לענין איסור כשם שאסור בבת חורגו אף חורגו אסור בבתו: אם אמרת כן הבאת לנו עריות מן הדין לכך נאמרה פרשה זו בכלל ופרט לומר לך שאין בכלל אלא מה שבפרט. ואי קשיא לך אל תטמא בכל אלה האמור בסוף העריות כולם יהא כלל שני וכדרוש אותו בכלל ופרט וכלל. ההוא לאו כללא הוא שהרי בכל אלה כתוב בו בהנך דכתיבי לעיל ואדרבא מיעוטא הוא: פרשת עריות שבסדר זה לא נכתוב כאן אלא בסדר קדושים לחבר האזהרות והעונשין יחד: