עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש הראב"ד על ספר יצירה

פירוש הראב"ד על ספר יצירה ה:ב

Ra'avad on Sefer Yetzirah 5:2 · פירוש הראב"ד על ספר יצירה · free full Hebrew text

Open in the reader →

י"ב פשוטות ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק חקקן חצבן צרפן שקלן המירן. כבר פירשנו אלו ה' מלות לעיל:

וצר בהם י"ב מזלות בעולם טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד. י"ב חדשים בשנה נא"ס תא"א תח"כ טש"א. וי"ב מנהיגים בנפש. אלו הן שתי ידים שתי רגלים שתי כליות טחול כבד מרה המסס קיבה וקרקבן. הנה בשתי ידים ובשתי רגלים כלולים י"ב הויו"ת ול"ב נתיבות בכל אחד מהם. ובשתי כליות יש בכל אחד י"ב צינורות טבעם משרש אחד מריקים מהם השפע אל אות ברית קדש. והוא ח"י עולמות על ידי י"ב הויו"ת אלו:

המליך אות ה' וקשר לו כתר וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה ויד ימין בנפש. פירוש המליך וקשר לו כתר בראשו כבר פירשתי לעיל ולפיכך אינני צריך לחזור ולפרשו. אמנם מכח הה' נובע מבוע להמציא כח הוי"ה של טלה (וטלה) שהם הויו"ת מקובצות על פי צורת טלה, וכן בכל י"ב מזלות וכל אשר בארץ הן כולן מן ההויו"ת מצויירות כפי קבוצת דמותם, ונקראים אלו שלמטה בשם עליון בכח ה':

וניסן בשנה. כי כל זמן קבלת הירח העליון מאותה ההוי"ה יקראו הימים ההם ניסן שנאמר בחדש הראשון (לצאת בני ישראל מארץ מצרים), הוא חדש ניסן:

המליך אות ו' וקשר לו כתר וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ויד שמאל בנפש. הנה השור ר"ל פני שור בכח ו' של ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק ובו יד שמאל כי פני השור מהשמאל לארבעתן, ובשנה חדש אייר:

המליך אות ז' וקשר לו כתר וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל ימין בנפש. ותאומים כעין דו פרצופין זכר ונקבה מחוברין וסוד תאומי צביה מכח אות ז' ולו רגל ימין והחכמה ולפיכך נתנה בחדש ההוא ובהוי"ה ההיא התורה לישראל שנאמר בחדש השלישי וגו' ולא בצורות זולת תאומים כי השכל והחכמה והבינה והדעת נתן לבן אדם לבד:

המליך אות ח' וקשר לו כתר וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש. כל אלו נאצל מאות ח' כי חיות הנה. שבריה זו גדילה במים, ויש מים טובים ורעים, של שמחה דמעתה מאירה את העינים. ושל בכיה דמעתה מכהה את העינים והסוד נשים מבכות את התמוז, ולו רגל שמאל בנפש ההולך באחרונה:

המליך אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימין בנפש. והנה פני אריה מהימין בכח ט', לו כח הסוס וגבורתו שהוא ימיני, לפיכך אריה בגימ' גבורה. ולפיכך יצאת אש בחדשו מן השמים ושרפה את בית ה' בחודש אב. ונתבטלה עצת ישראל הקדש הבא מצד נצח ישראל ולו הכוליא הימין:

המליך אות י' וקשר לו כתר וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאל בנפש. ידוע הוא כי בתולה היא צורת נקבה ולה פני אדם אמנם אין לה דעת שלימה כזכר כי נשים דעתן קלות והתאוה מתגברת בהן מצד הכוליא השמאלית ולפיכך תש כח החמה בחדש אלול, והגיע ליובש:

המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם והוא ג"כ פני אדם ובידו מאזני צדק ואבני צדק והוא ממוצע בין חם ולח וקר ויבש. אך הוא נוטה ליובש כמו הכבד שהוא משכן לדם ונוטה ליובש להיות מרירה תלויה בו. ולפיכך זמנו (תשרי) רויה ממוצע בין חום לקור ולח ויבש וכנגדו כבד בנפש:

המליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה וטחול בנפש. כי צורת עקרב ראש בשרצים הפך הנחש והולך לאחור ולא לפנים והוא קר ולח קצת ביחוסו אל אריה אבל טבעו קר ויבש כמו הטחול ובו קדחת רביעית לשבים מאחרי ה', ולפיכך יתעוררו בו הקדחת:

המליך אות ס' וקשר לו כתר וצר בו קשת בעולם ובו כח האש כי הוא חם ויבש כאש

וכסליו בשנה כי אז יתיבשו מקום מקורות העולם.

ומרה בנפש, כי בו יסוד האש שבטבע האדם:

המליך אות ע' וקשר לו כתר וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה והמסס בנפש וטבעו קר ויבש כעפר ושעירים ירקדו שם. ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו. וכן זמנו קר ויבש, ואליו הקיבה שבכחו מקריש ומיבש ומחזיר המים לקרח הנורא:

המליך אות צ' וקשר לו כתר וצר בו דלי ולו פני אדם בעולם הממונה על כח רוחני כי בידו נפש,

ושבט בשנה והמסס בנפש כי בו יולדו רוחות אשר בנפש לטוב ולרע:

המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ולו כח המים

ואדר בשנה וקרקבן או אצטומכא בנפש, כי בו יטחן ויתדקדק המאכל כדרך שהמים ממסים את העפר ואחר כן משלח המציצה ממנו אל הכבד ומתבשל שם ומשם משקה כל האיברים: עשאן כמין מריבה טא"ק אש. שב"ג עפר. תמ"ד רוח. סע"ד מים. סע"ד מריבים עם טא"ק ותמ"ד עם שב"ג, אלה מזכין ואלו מחייבין, אלה מחיים ואלה ממיתים, אלה חמים ולחים ואלה קרים ויבשים, אלה עולים ואלה יורדים, אלה לחיים ואלה למות, אלה לעושר ואלה לעוני, אלה לקרב ואלה לרחק, אלה לאחרית ואלה לראשית, אלה לשפלות ואלה לרוממות, אלה לכבוד ואלה לבזיון, אלה לעבדות ואלה לאדנות, אלה לזיווג ואלה לגירושין, אלה לדרכים ואלה לישוב, אלה למלכות ואלה לעבדות, אלה לאהבה ואלה לשנאה, אלה לנקימה ואלה למחילה, אלה לגרות ואלה לספינות *[לשון חשיבות] .

הנה מריבה ומלחמה. וכן בנפש אלה פועלים ואלה נפעלים.

הנה עשה כמין מריבה וערכן וסדרן כעין מלחמה שנא' גם את זה לעומת זה עשה האלהים: