פירוש הראב"ד על ספר יצירה ד:ח

המליך אות כ' וקשר לו כתר וצר בו חמה בעולם יום רביעי בשבת בשנה ואזן שמאל בנפש. ולו החן (תפארת) הכבוד (עטרת) והמלוכה ויחוד השם מבואר בנכתב ובנקרא ומורה על אורות הנעלמות, ועבודת המלכים כי הוא משרת לבינה. ועל חברת בעלי חסד וחסידים, וזה מבואר. ועל חכמת הטבע מבואר מאד כי הוא קבוץ אמ"ש ועל עושר מצד ימין כסף ומשמאלו זהב והצלחה וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, ולו הכח מצד הגבורה ורוב עוזרים מצד היחוד ואליו יגיע כל מסחר כסף וזהב ומכל אשר תצמח האדמה, ובו כל אבן יקרה וי"ב אבנים של חושן המשפט ואבני האפוד. ומצד שהוא מקבל מגבורה יגיד על היזק ויגיעה בעסקים ואיבה מן השרים. ולפי שהוא משלים בין האש והמים לפיכך מגיד על שלום מפחד ושלוה ובריאות. וליסע ביבשה טובה מאד אמנם ליסע בים ובכל מיני מים רעה כי כל חיות הארץ (ת"ת) אין להם קיום במים לבדם. והוא מכניע האויבים בכח הגבורה וידו בערף אויביו ומבקשי רעתו. ויעיד על שילוח עבדים לחפשי בסוד השמיטה ועל יציאת האסיר מבית הסוהר בדין בני חלוף וכן היושבים במצור יסיר מעליהם אויב כי שמש ומגן ה' צבאות עליהם, וישיב רצון בני אדם, וימציא חן בעיני אלהים ואדם. ויעיד על הגאוה והנדיבות, ובו יתרפאו החולים כי הוא ממוצע בין חם ולח וקר ויבש: