פירוש הראב"ד על ספר יצירה ד:ה

כיצד המליך אות ב' בחיים וקשר לו כתר וצר בו שבתי בעולם ויום ראשון בשנה ועין ימין בנפש, ר"ל שהעלה את הבי"ת להיות ראש בכח כ"ע ושם בו כח החכמה וצר בו כוכב שבתי אשר מתחת לשם אבגית"ץ והוא הוא אשר מסר חכמה לשבתאי אע"פ ששבתי הוא כוכב על חרבן בסוד השמטות יש בו כח החכמה. וטעם להיותו ממונה על חרבן לפי שאינו חפץ בענין מענייני הגוף לפיכך מחריבן ואינו משגיח בהם ולא בקשוטן אלא על השכלים הפשוטים ועל השגת השם ית' ועל השגת השביעיות. וממנו כח המניע לשדים המבטלים איברי האדם כמו הנכפים ובעלי הפליגה הקטן והגדול וחסרי הדעת. וא"ת אם הוא ממונה על החכמה א"כ איך יצאו ממנו חסרי הדעת. ביאור, חסרי הדעת בעניני העולם הזה אמנם נוסף בהם כח נבואיי כמו שארז"ל מיום שחרב בית המקדש ניתנה נבואה לשוטים ולתינוק ולתינוקת ועיין במסכת בבא בתרא. וזהו סוד היותו ממונה על החלאים והמות בית הסוהר והדלות והקלון והחרפה מזה העולם ועל כל עיכוב, ולהיות בו החכמה הוא ממונה על הדינים ועל הבניינים בהצטרפו עם שם הוי"ה המורה על חידוש השמטות, ולהיותו נסתר מורה על כל דבר נסתר כמו הקרקעות והמטמונות. ולהיותו בשביעי אחרית כל הכוכבים מורה על אחרית כל דבר ועל הזקנים, ולהיותו ממונה על החכמות והדעות ממונה על היהודים לפיכך הם בצרה בזה העולם. וממונה על העבדים בארצות הכושים. ולהיותו בשמטה מבטל כל. העסקים ומלאכות. ולהיותו מסולק מן זה העולם מורה על הדאגה ועל טינופי בני אדם במעשיהם ובבגדיהם ובדבורם ויגיד על דבר שחור וירידה ממעלת הכבוד והגדולה ולו הם המוכסים והפקידים. ויורה על ספנים והמיית הים ואבידה. ויורה על חטה ושעורה ועל אבני דומם, ויורה על עצות רעות ועל חשד, ויורה על עומק המחשבות ועל עצלות ועל חשך ועל שוחות וקברות מתים, ויורה על מחנות גדולות ועל מחנות אויבים ועל השלוחים ועל הספינות ועל תנורים וריחים ואשפות ועל הרדופים במלחמה ועל האסירים ועל הגנבים ועל סותרי בתים ועל חכמת הכשפים ולדעת העתידות ועל השפלות וזול בסחורה ועל החרטה ועל שהוא מאמין בפיו ואינו מאמין בלבו ועל חנף והרמאות וחרבן מדבר יערים והרים ופרידה ורעב ועינוי ומבקשי פת לחם ועל מיתת החולים והעבדים והשמועות הרעות והיאוש ועל פסחים ועל עורים וכופרים ועל תוחלת ממושכה ועל תנאים ועל המשכון: אמנם היותו ממונה על המות הוא בסוד השמיטות. וידוע כי החלאים הוא השתנות המזגים לפיכך בסודו סוד החלאים כי הוא משנה ומחליף בדין בני חלוף כל העניינים הנמצאים ומחסרם לפי שחסרון הממון וחסרון הכבוד ברשותו. ולהיות תנועתו באיחור מורה על כל עיכוב, ולהיותו עליון לז' כוכבים מורה על הדינים. ובהצטרפו בשם ההוי"ה מורה התחדשות ההויות והבניינים, ולאיחור תנועתו מורה על כל דבר כבד בלתי מתנועע כמו הקרקעות וכל דבר שנסתר ועל כל מטמון וחפירות ובורות ושיחין ומערות וקברות. ולהיותו אחרית הז' כוכבים מורה על כל דבר אחרית וסוף כל דבר וזקנה. וידוע כי הבינה הוא ז' ממטה ולמעלה ומקבלת מן החכמה וכ"ע ולפיכך הוא ממונה על החכמה ועל ישראל והבינה יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה והוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא, והוא מהעדה מלכין ומהקם מלכין. ולהיותו מסתכל בידיעות העליון לא ירגיש בבזיונות ובגנות ובטינופים במעשים ובדבור. ולהיותו מורה על כובד מורה על הבדל ועל כל דבר שחור ועל מרה שחורה ועל אבני דומם וחשך ואפלה ועלטה ועל חותרי בתים ועל גנבים ושפלות וחרטה ועל מי שסר לאחור מדברו ואינו מקיים וחרבן ומדבר ושממה ויערים והרים ופרידה ושמועות רעות וכל זה לפי שאינו משים השגחתו רק לשכלים של מעלה ממנו ולפיכך הוא מורה על עמקי המחשבות והחכמות. זה הכלל כל מלאכה שתשוב לפעמים לאחור כמו הספינות פעם תלך ופעם תעמוד ופעם תשוב לאחור וכן התנורים פעם יחם ופעם ישוב לאחור ויקרר וכיוצא באלו הוא ממונה עליהם. ולפי שהוא ממונה על ההתמדה לפיכך כשיגיע עלייתו לא ירד עולמית שנאמר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה, והוא סוד משיח ה'. ולהיות הבינה משותפת מכל שכל ואצילות ושש קצוות לפיכך יש בו שני מיני פעולות, בעת שמתדבק בעליונים הנה חרבן למטה ובעת שמתדבק בשש קצוות מתחדש כל טוב שבענינים. לפיכך כל עלייתן של ישראל אינו רק במצות בהמשיך אליהם כח הבינה. ולפיכך נצחונם בלי חרב ובלי חנית ובלי כלי מלחמה כי לא בחרב ולא בחנית יושיע ה' (בינה). ובזמן שמסתלקים מן המצות מיד מסתלק מהם הבינה וירדו עד תכלית הירידה, וזהו סוד אם בחקותי תלכו וסוד כל התוכחות: