פירוש הראב"ד על ספר יצירה ד:יב

שתי אבנים בונות שני בתים שלש בונות ששה בתים, ד' אבנים בונות כ"ד, חמש בונות מאה ועשרים בתים, שש אבנים שבע מאות ועשרים, שבע אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים. פירוש אבנים אותיות, וכן נאמר בתוך אבני אש התהלכת שפירוש מלאכים. וכתיב משם רועה אבן ישראל, ונקראו האותיות אבן כי בערך שהאבן נחצב מסלע כן האותיות נחקקו ונחצבו משם ה' סלעי וצורי. ולפי שהבתים והעיירות נבנים מאבנים לפיכך נקרא בנין אבנים בתים. ובלי ספק שיש לו כתלים ותקרה ומעזיבה שביארנו לעיל. ולפי שכל הבריות הם כעין בתים כי האדם כתליו הצלעות ופנימיותו חלל גופו כעין בית. וכן הראש חלל שבראשו כעין בית וכן בכל חי וכן בכל דומם אע"פ שנראה לך שהוא אטום אינו כן אלא בתים יש לו, וכן בכל צומח וכן העולם בכללו וכן בכוכבים וכן באותיות וכן בי"ס, ולפי שלא יולד תולדה אלא מזכר ונקבה ולכן לא יתכן להיות מאבן אחד בנין כלל. והא לך סדר כפילתן הנה סדרתי לך מאותיות בג"ד כפר"ת סב"ז *[עיין לעיל שולי דף מ"ג. ותבין] צירופים ובכלם אחת עולה בתחלה הרי ז' פעמים סב"ז צירופים יעלה מספר כולם ארבעים וחמשה אלפים. כיצד כאשר המלכת ב' בראש יעלו סב"ז. ועם סדר גד"כ פרת"ב ג' בראש סב"ז. ועם סדר, דכפ"ר תב"ג סב"ז, ועם סדר כפר"ת בג"ד, סב"ז, ועס סדר פר"ת בגד"כ, סב"ז. ועם סדר תבג"ד כפ"ר, סב"ז. הרי ס"ד ס"ה *[עי' לעיל דף מ"ג ע"א ותבין] . כי במלוך ב' יעלו סב"ז, ובמלוך ג' יעלו סב"ז, ובמלוך ד' יעלו סב"ז, ובמלוך כ' יעלו סב"ז, ובמלוך פ' יעלו סב"ז, ובמלוך ר' יעלו סב"ז, ובמלוך ת' יעלו סב"ז. הרי שיתא אלפי הוי עלמא וחד חריב. וזה שער לשמטות ויובלות וסוד ז' ימים של שבוע, ושבעה שבועות שהם מ"ט יום שבין פסח לעצרת, וז' חדשים ממועד פסח למועד סכות. וסוד נ' שבועות שבשנה ונ"ג פרשיות שבתורה והם על סוד שמטות ויובלים:

ואלו הן שבעת ימים ז' ימי בראשית, בא להודיעך כשם שיש ז' ימים למטה כן יש ימים ושבועות וחדשים ושנים ושמטות ויובלים כלפי מעלה. וזהו סוד העבור של חדשים וסוד שבת לה' אלהיך והוא יום ה' הגדול והנורא. ועיין בפרשת בראשית ושם ביארתי סוד זה: