פירוש הראב"ד על ספר יצירה א:יג

אחר שהזכיר ד' עומקים של ראשית א' ואחרית ב' טוב ג' ורע ד' והשוה אותו באחדות השוה הוא העגול כי כל עיגול לא יצוייר בו (העיגול) נקודה ממנו שתהא ראויה לראשיתו של העיגול ולא לאחריתו וכן לא יצוייר נקודה ממנו שתהא ראויה לאחרית ולא לראשית ואילו הנחת בדעתך נקודה אחת במקום אחד שבעיגול ותקראו ראשית אוכל אני לקראו אחרית. וכל עומק טוב בסוד הגלגל כל טובה לא תמצא פשוטה אלא בשיתוף הדין שהוא נוטה לרעה מצד, וכן כל רעה נוטה לטובה בשיתוף החסד שהוא נוטה לטובה. ולפי כל אלה הוצרך להזכיר עומקים של ו' קצוות אשר כל נמצא מעילת העילות לא ימלט מהם, ואלו הן מעלה ומטה ימין ושמאל פנים ואחור, והתחיל בעומק רום בחולם הרומז לכ"ע אשר הוא כל ההשוואות והוא בעצמו משתווה מצד מה לעילת העילות אך שהוא עלול לו:

אמר חמש בג' אותיות מן הפשוטות חתם רום. פירוש פשוטות הם אותיות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק והנה בחר מהם ג' אותיות והם אותיות יו"ד ה"א וא"ו והשלים בקוצו של יו"ד עומק כי חתם פי' השלים מלשון אתה חותם תכנית ואע"פ כי באלו האותיות הוא תשלום כל הנמצאים כמו שפי' כבר כי היו"ד לחכמה והה"א לבינה והוא"ו לוא"ו קצוות התפארת וה"א אחרונה לעטרת. מ"מ יש לך להבין כי אלו הן במקיפין ר"ל בגלגלי הספירות אמנם בתשלום וקשר תכלית הספירה העליונה בראשיתה ותחלתה של ספירה הקרובה כי חותם יאמר ג"כ על הקשר העליונה כמו שארז"ל חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ושבכלים מתיר ומפקיע וחותך, פירוש חותמות קשרים, והנה התשלום של ספירות הוא יה"ו והוא בעצמו הקשר אשר בינו לשאר כל הנמצאים. והמשל בזה באדם כי האדם יש בו שכל מן העליונים והוא תשלום העליונים רוצה לומר השכליים והוא ראשית לכל הנמצאים מתחת גלגל הירח בסוד הגלגול כי על ידו ירדו השכלים ועל ידו יתעלו שאר הנמצאות אשר מתחת לזירו ולסיבובו. ואמרי הנה ראשית המציאות אל תטעה לומר שהוא הנברא הראשון כי ידוע הוא כי ביום ו' נשלמת הבריאה אמנם אינני בפירושו כי ריש לקיש ע"ה גלה סוד זה בפסוק ורוח אלהים מרחפת ועיין בבראשית רבה.

והנה אלו ג"א יה"ו קבען בשמו הגדול מלת קבען מלשון צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב, ופירוש קובע דבר המקיף את הראש ולפי זה קבען בשמו הגדול ר"ל הקיפן בשמו הגדול. גלגלי המרכבה הם נרשמים בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א והם הם המקיפים לכל הנמצאות אשר בכ"ע הנקרא רום בחול"ם וכ"ע מקיפים בשמו הגדול שנקרא אהי"ה והוא יה"ו מקיף כעין הרקיע שמקיף לכל הנמצאות אשר בו. וי"מ וקבען בשמו הגדול מלשון כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ר"ל נטען בשמו הגדול וצוה שיהיו קבועין בו לבל יתנועעו משם לשמות אחרים. ובמעשה בראשית רבה אמרו שג' אותיות הקדש הם ממונים להניע המרכבות בתנועות שם המפורש עיין שם, וכשם שסדרו ו' של כ"ע כך סדר ששה קצוות של כללי הספירות. פנה למעלה פירוש בכל ספירה וספירה בכלליה ובפרטיה וחתמו ביה"ו יו"ד ה"א וא"ו הנקראים הממוצעים בין תערובת הספירות ר"ל ראשיתו של מטה ואחרית העליון, ופי' יה"ו יו"ד לחכמה ה"א לבינה וא"ו לדעת שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו.

שש פנה למטה וחתמו ביו"ה, פירוש בחכמה ובדעת ובתבונה חתם והשלים את עומק תחת שהוא עטרת.

שבע פנה לפניו וחתמו בהו"י. פירוש למזרח והיא תפארת והשלימו בתבונה ובדעת ובחכמה:

שמנה פנה לאחריו וחתמו בהי"ו. פירוש לאחריו הוא מערב והוא יסוד וחתמו בתבונה ובחכמה ובדעת.

תשעה חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי"ה. פירוש לימינו נצח שנאמר נעימות בימינך נצח. וחתמו בדעת ובחכמה ובבינה.

עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בוה"י. פירוש לשמאלו הוד וחתמו בדעת ובתבונה ובחכמה. ומה שהזכיר היו"ד עומקים תחלה ואחר כך הזכיר מעלה ומטה פנים ואחור ימין ושמאל לפי שכל הנמצאות כולם נקשרים באלו היו"ד עומקים וכל שיש לו מעלה ומטה פנים ואחור ימין ושמאל כולם נקשרו באלו היו"ד עומקים. וסוד פנה שהזכיר פירוש מלשון יסוד שנאמר אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. ר"ל במלת פנה ששם שרש ויסוד לכל הנמצאות בכלל הרו"ם וחתם אותם בשם יה"ו וכן לכל שאר הקצוות בכל אחד ואחד שם בו שרש ויסוד וחתמו בשמו המיוחד להשלימו. וי"מ מלשון המפנה מזוית לזוית פי' חתם המשך המציאות אשר היה ראוי להמשיך לאין קץ ותכלה וזהו סוד אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די בסוד גבול ת"ק שנה שהוא נעלמו של שי"ן דל"ת יו"ד. וי"מ פנה מלשון ויתיצבו פנות כל העם פירוש שרי כל העם. ור"ל ששם כח לכל אחד מן הששה קצוות לקבל כל המעלות כמו עטרה לכ"ע וכמו חכמת שלמה לחכמת אלהים וכמו תבונה לבינה וחסד לחסד העליון ומדת הדין של מטה למדת הדין של מעלה, וכמו לבנה לשמש וכמו בת זוג של נצח ובת זוג של יסוד. וי"מ פנה מלשון פנים כי שם פנים לכל אחד מהוא"ו קצוות: