עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryראב"ד על משנה עדיות

ראב"ד על משנה עדיות ז:ז

Ra'avad on Mishnayos Eduyos 7:7 (Ra'avad on Mishnah Eduyot 7:7) · ראב"ד על משנה עדיות · free full Hebrew text

Open in the reader →

ויש שגורסין ערוכות מכ"מ חד פי' אית להו כמו ששנינו (פסחים מח:) אחת לשה ואחת עורכת והם נסרין חלקות ומשופות מוכנות לעריכת הבצק. ואע"פ שהן פשוטי כלי עץ מדרבנן מקבלין טומאה ודוקא של נחתומין שהם מיוחדות לעריכה אבל של בעלי בתים לא והכי איתא במסכת כלים פ' ט"ו ומפרש בתוספתא מפני מה אמרו ארובות של נחתומין טמאות מפני שהן מיוחדות לכלים ושל בעלי בתים טהורות עד שיחזירם לכלי ואית דגרסי עד שייחדום לכלי שאע"פ שהם משופות שמא לצורך תיבה שפה אותם:

והם העידו על תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא שהוא טמא שר' אליעזר מטהר. עיקרה בכלים פ' ה' והכי איתא התם תנור שבא מחותך מבית האומן ועשה לו למודים נותנן עליו והוא טהור נטמא סלק את הלמודים טהור החזירן לו טהור מרחו בטיט מקבל טומאה ואינו צריך להסיקו שכבר הוסק חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר' אליעזר מטהר וכו' פירוש תנור שבא מחותך וכו' כלומר מחותך לארכו מלמעלה למטה ועשה לו למודים כמו עמודים שעשה לו סביב סביב כמו עבותות של טיט בהיקפו כדי שיחברוהו ולא יניחוהו להפרד ואותן עמודים נתנן עליו כשהוא טהור כלומר שעדיין [לא] הוסק ואלו הלמודים מחברות אותו ועושות אותו כלי לקבל טומאה אם נטמא אח"כ וסלק את הלמודים טהור שהרי הוא כמי שנשבר שהלמודים היו עושות אותו כלי ואפי' החזירן לו טהור כי מאחר שהוסק ונתפרד שוב אין הלמודים מועילות בו כלום אלא [אם] מרחו בטיט עם הלמודים אז הם מועילות לחברו ולעשותו כלי זהו כשבא מחותך מלמעלה למטה שהוא צריך למודים אבל אם חתכו חוליות כמו חוליות הבור שהחוליות הן כמו עטרות עגולות אם לא נתן ביניהם חול בודאי בלא למודים ובלא שום דבר הרי הוא טמא כי הוא מתחבר יפה מפני שכל חוליא כבדה נופלת על שלמטה הימנה אבל כשנתן חול בין החוליות החול אינו מניח אותו להתחבר יפה ועל כן היה ר' אליעזר מטהרו אע"פ שהוסק. וחכמים מטמאים קסברי רבנן אין החול מונע אותם לחבר:

הם העידו שמעברין את השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים פירוש בתחילה היו אומרים עד הפורים מפני שמפורים ואילך דורשין בהלכות הפסח ואי מעברין שתא אתי לזלזולי בחמץ בפסח והם העידו שמעברין אותה כל אדר אבל משנכנס ניסן לא ואפילו ביום שלשים של אדר נמי לא הואיל וראוי לקובעו ניסן דכתיב החדש הזה לכם זה ניסן ואין אחר ניסן ולעולם אין מעברין אלא אדר ומפרש טעמא במכילתא ר' יוחנן אומר שמור את חדש האביב בחדש הסמוך לאביב אתה מעבר ואי זה זה אדר:

והם העידו שמעברין את השנה על תנאי כולו איתא בסנהדרין פ"ק: