ראב"ד על משנה עדיות ז:ד

פירוש לענין קדוש מי חטאת קאמר שאם העביר את המים מן המעיין לחבית על עלי קנים ועל עלי אגוזים שהם כשרים כאילו הלכו על הקרקע מה טעם לפי שאינן אוכל ואין מקבלים טומאה אבל אם העבירן על ירקות שהן מקבלות טומאה פסולים דתנן במסכת פרה פרק ששי נתן ידו או רגלו על הירקות כדי שיעברו המים לחבית פסולים עלי קנים ועלי אגוזים כשרים זה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה פסול ושאינו מקבל טומאה כשר ובזבחים פרק שני מייתי להא מתניתא ומפרש טעמא דכתיב אך מעיין ובור מקוה מים יהיה טהור הויתן על ידי טהרה תהא וכמו שאמרנו לקדש מי חטאת שאם העביר את מי המעיין לחבית דרך ירקות שהן פסולין כן הדין לזבים ולמצורעים שאם ערב הזוחלין עם הנוטפין דרך דבר המקבל טומאה אע"פ שאינו עושה שאובה פוסל לזבים ולמצורעים לדעת רבי יוסי דתנן במקוואות פרק חמישי העיד רבי צדוק על הזוחלים וכו' ונוטפים שעשאם זוחלים סומך אפילו מקל אפילו קנה ואפילו זב ואפילו זבה יורד וטובל דברי רבי יהודה פירוש סומך מערב כלומר מערב אותם דרך מקל או דרך קנה וכשרים אף לזבים לפי שאינן כלים לעשות שאובים רבי יוסי אומר כל דבר שהוא מקבל טומאה אין מזחילין (כולי) [בו] פירוש כי הקנה והמקל אם ייחדן לסמוך עליהם טמאים מדרס: