ראב"ד על משנה עדיות ו:ג

ר' אליעזר מטמא פירוש מטמא באהל:

ור' נחוניא מטהר מלטמא באהל:

עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי ר' נחוניא מטמא פי' במגע ומשא. ור' אליעזר ור' יהושע מטהרין לגמרי:

אמרו לו לר' אליעזר מה ראית לטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי וכו' אמרו לו אם טמאת כזית בשר הפורש מן המת שכן טמאת עצם כשעורה הפורש ממנו תטמא כזית בשר הפורש מן החי שכן טהרת עצם כשעורה הפורש ממנו פירוש מדנפשיה קא מקשו ליה כלומר הרי לגבי עצם כשעורה אין אתה עושה אבר מן החי כמת שלם ולגבי כזית בשר הפורש ממנו אתה עושה אותו כמת שלם:

אמרו לר' נחמיה מה ראית לטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי וכו' דברים פשוטים הם:

אמרו לר' אליעזר מה ראית לחלק מדותיך או טמא בשניהם או טהר בשניהם. פי' בכזית בשר הפורש מאבר מן החי ובעצם כשעורה הפורש ממנו וכבר הקשו עליו מה ראה לטמא כזית בשר הפורש מן האבר והשיב להם והם השיבו לו על תשובתו מאחר שאין אתה משוה עצם כשעורה למת שלם גם לא תשוה כזית למת שלם ואח"כ אמרו לו מאחר שאתה למד כזית בשר מן המת שלם כמו כן תלמד עצם כשעורה מן המת שלם ויהיה טמא בשניהם ואמר להם מרובה טומאת בשר מטומאת העצמות וכו':

ד"א אבר שיש עליו בשר כראוי מטמא (וכו') במגע ומשא ואהל חסר הבשר טמא חסר העצם טהור פי' אבר מן החי שיש עליו בשר כראוי מטמא לגמרי חסר הבשר אע"פ שאינו מטמא באהל מטמא במגע ומשא חסר העצם טהור לגמרי ואע"פ שיש בו שיעור כשעורה ובזה כשעורה שניהם טהורים ר' אליעזר לטעמיה דאמר עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי טהור לגמרי:

אמרו לו לרבי נחוניא מה ראית לחלק מדותיך וכו' פשוטים הם:

ואבר הפורש ממנו והוא כברייתו טמא פירוש [והוא כצ"ל יעב"ץ] (טמא) כברייתו שיש עליו בשר כראוי לו:

רוב בנינו ורוב מנינו של מת אע"פ שאין [בהם [צ"ל רובע. יעב"ץ] רוב] טמאין אף באהל:

אמרו לו לר' יהושע מה ראית לטהר בשניהם. כלומר למה לא תלמד מה שפירש מאבר מן החי ממה שפורש ממת שלם והלא אבר מן החי כמת שלם לכל דבר אמר להם אם אמרתם במת שלם שיש בו רוב ורובע ורקב פי' רוב בנינו ורוב מנינו מטמאין באהל אף על פי שאין עליהם בשר כלל ורובע קב של עצמות מטמא באהל ומלא תרווד רקב מטמא באהל תאמרו בחי שאין בו אחת מכל אלו הלכך אין לנו להשוות בשר הפורש מאבר מן החי ועצם כשעורה הפורש ממנו למה שפורש מן המת: