ראב"ד על משנה עדיות ג:ה

נראה לי כשהקבול שלה ארוג אפי' לר' דוסא טמא משום ארוג כל שהוא אבל של עור רבי דוסא מטהר דקא סבר תשמיש הקלע לאו תשמיש הוא כדי לעשותו כלי לפי שאינו עשוי לו לזרוק בו אבנים ומעשה מקל בעלמא הוא עושה ורבנן סברי כל שהוא ואע"פ שאין בו ה' על ה' כדין העור טמא משום כלי:

נפסק בית האצבע שלה טהורה. לפי שאינה ראויה לתשמישה אבל אם נפסק בית הפקיע שלה טמאה:

בית הפקיע. הוא הראש האחד שנותנין בו חוטי משי כדי להשמיעה קול בשעת זריקתה: