ראב"ד על משנה דמאי ז:ח

מי שהיה לו וכו'. ואמר שורה החיצונה אחת מעשר. פי' כל השורה תהיה מעשר על המאה:

נוטל שתי חביות לוכסן. פי' לתרומת מעשר ונותן שתיהן לכהן. אחת בשביל תרומת מעשר ואחת מוכר לו:

חצי שורה וכו'. פירוש שרוצה לתקן חמשים חביות:

נוטל ד' חביות ומפריש מכל א' חצי חבית ומוכר לכהן חוץ מחצי חבית שמחויב ליתן לו בחנם בשביל תרומת מעשר המגיע לחמשים חביות:

שורה אחת מעשר נוטל שורה אחת לוכסן. גם כן בשביל תרומת מעשר ומוכר לכהן חוץ מאחת:

חצי שורה כו' גם כן כנ"ל. שמוכר כולם חוץ מחצי חבית:

חבית אחת וכו'. פי' שרוצה לתקן רק עשר:

נוטל מכל חבית וחבית. פי' שצריך להפריש תרומת מעשר מכל חביות שכל אחת מסופקת במעשר. ומה שהקשה הר"ש על פי' זה אם אמר חצי שורה נוטל ד' חביות יחזור ויאמר חצי האחר של אותו שורה יהיה מעשר על השאר ותסגי ליה בשתי חביות. קושיא זו הקשה הירושלמי. ותירץ כשהפריש על חציין ממקום אחר. וכן בחבית אחת מעשר שרוצה לתקן רק עשר ועל תשעים הפריש ממקום אחר. לכך צריך ליטול מכל אחת שכל אחת מסופקת במעשר.