רבי עקיבא איגר החדשות קנד

תשובה א לגאון אחד

ע"ד הקושי' בשם הרב מוהר"ש שובן נ"י שהקשה לו באשה שנדרה בה"ש לא יהא כח להבעל להפר דשמא בזו הרגע נעשה לילה ואינו יום שמעו נ"ל דמ"מ כיון דלא הי' אפשר לו להפר מקודם ממיל' יכול להפר אף דאינו ביום שמעו. אמנם מ"מ עכ"פ יהא הדין באם שתק הבעל שיעור כ"ד א"י להפר אח"כ דשמא אחר שתיקתו כ"ד נעשה לילה ובעידנא דשתק עדיין היה יום והי' יכול להפר ביום שמעו וכיון דלא היפר אז שוב א"י להפר וחד מחבריי' רצה לומר דיכול להפר מטעם ס"ס ס' דשמא עדיין יום הוא ואת"ל לילה שמא גם בשעת הנדר היה לילה, ולכאורה יש לפקפק להפוסקי' דס"ס לא מהני בדשיל"מ וכיון דנדרים הוי דשיל"מ לא מהני הפרת בעל' וצריכ' התרת חכם, ולשיטת מהרש"ל בהגעלת כלי' דכל מידי דבעי טרחה לא הוי דשיל"מ ושאני נדרי' כיון דמצוה לאתשולי ובוודאי יעשה כן הוי כמו אתי' ממיל' א"כ י"ל דווקא היכא דהנדר בוודאי קיים כדינו והספיקו' הם מצד אחר וכמו ביטול ברוב בזה שייך דשיל"מ כיון דבוודאי סופו למתשל על נדרו ממיל' יהי' המאכל מותר בלא ביטול אבל בנ"ד דהספיקו' אם הנדר בטל ע"י ההפרה י"ל דסמכי' על הס"ס בכדי שלא תצטרך הטורח להתרת חכם

אולם לדעת הט"ז והש"ך דאף בטרחה מקרי דבר שיל"מ ושאני תרומה דהוי ס"ס אם ימצא פתח לנדרו כמ"ש הט"ז סימן שכ"ג או כמ"ש הנקה"כ שם דבתרומה אין נשאלין אלא מדוחק א"כ הכא בנ"ד מקרי דשל"מ דבידה להתיר ע"י חכם וי"ל דלא מהני הס"ס, גם להמהרש"ל נ"ל דהוי של"מ כיון דמצד עצמותו עומד הנדר להתיר ע"י חכם אלו לא ירצה הבעל להפר ומה שחלקו דע"ז גופא אנו דנין להקל בס"ס שלא תצטרך להתרת חכם נ"ל דז"א דא"כ בנודר מככר זו ונתערב נימא דבטל ושוב לא יהא מצוה לאתשולי אע"כ כיון דאם נידון דלא בטל בודאי יחזור למישאל עליה דמצוה לאתשולי ומש"ה מקרי דשיל"מ ולא בטל וה"נ בנ"ד דאם נידון שלא לסמוך על הספיקות ממילא הא קיימא לאתשולי הוי דשיל"מ אולם כבר כתבתי בסי'.. דהיתר שע"י הפרת הבעל לא מקרי שיל"מ ע"י התרת חכם כיון דהבעל יכול להפר בע"כ ואין בכוחו להכריחה לשאול לחכם כנלע"ד: תשובה ב לעיר מיידלבורג. להתו' המופלג מו"ה מאיר שו"ב נ"י

על שאלתו בס"ת שנמצ' בו כמה טעיו' ע"י מעלתו וע"י המלמדו שהיו שם מלפני', יפה דן ויפה הורה שהוא דין פשוט וערוכה לכל יודע ספר בש"ע סי' רע"ט דס"ת דאתחזק בטעות צריך שיגיהנה כולה, ואם אין לעירו ס"ת אחרת בזה יש לדון ולצדד כיון דבלא"ה ס"ל להרבה פוסקים בא"ח סי' קמ"ג ס"ד דבשעת הדחק קורין בס"ת החסר ואף דמסקנת המג"א שם סק"ח כדעת היש פוסלי' שהוא דעת הרשב"א סי' תפ"ז בתשובה מ"מ מדברי מהר"ם לובלין בשו"ת סימן פ"ד שהעתיקו המג"א שם משמע בדבר שהוא חובת היום מוציאי' וגם יש לצרף לומר דהרשב"א כ"כ רק לשיטתו דס"ל בשו"ת סי' ר"ל דאם באמצע הקריאה נמצא בו פסול צריך לחזור ולקרות מחדש דקריא' בס"ת פסול לא מקרי קריאה כלל ע"ש, מ"ה פסק גם כן דגם בשעת הדחק אין קורין, אבל למנהגינו כפסק המחבר דגומרי' הקריא' בס"ת כשר והטעם כמ"ש הב"י יו"ד סי' רע"ט דסומכי' על דעת הרמב"ם בשו"ת שמברכי' על ס"ת פסול, ועיין בכ"מ רפ"י מהלכו' ס"ת דמ"ש הרמב"ם שם דאין קורין בס"ת החסר ע"כ מיירי רק בדאפשר כי היכא דלא יסתרו דבריו שבחבורו עם דבריו שבתשוב' וא"כ אף דבוודאי ס"ת פסול אין לזוז מדברי המג"א דאין להוציאו לכתחלה מ"מ בכה"ג דהוי ספק פסול יש לצדד להקל, אף דאי אפשר לדונו בס"ס ס' דהס"ת כשר וס' דגם בפסול קורין כדמשמע בש"ך יו"ד סי' פ"ד סקל"ב באתחזק לא מקרי ספק, מ"מ יש לחלק דדווקא בתולעים דמגופם קרבי מ"ה באתחזק הוי בכלל וודאי דעוד רבו, אבל בטעיו' ס"ת אף דוודאי אין הסופר בקי מ"מ אפשר דאין בו יותר טעיות ממה שנמצא דהא מ"מ בוודאי יודע הרבה לכתוב בהכשר אלא דמשום חסרון ידיעתו כותב לפעמים בטעיות, וכעין זה חילק בט"ז יו"ד סי' פ"ד לחלק בשם הרש"ל, ועיין מג"א סי' תס"ז סקי"ב ואף דעכל"ל דהכא גרע קצת ממידי דאתי מעלמא דאל"כ תקשי להט"ז דס"ל באתי מעלמא לא מקרי חזקה מהך דינא דש"ע בס"ת שאתחזק בטעיות מ"מ י"ל דלא אלים כ"כ לאתחזק מגופו ממש כמו בתולעים ויש לדונו אפשר בס"ס מ"מ גם בזה לא מלאתי לבי לסמוך על דעתי להקל וצריך התיישבות גדול עכ"פ שלא בשעת הדחק ואף בשעת הדחק לקרות בו דבר שאינו חובת היום כמו במנחה בשבת, ובשבת ויו"ט