רבינו שמעיה על משנה מדות ד:ו

ההיכל מאה על מאה. מפורש לפניו ממזרח למערב מצפון לדרום ועל רום מאה מפרש עכשיו:

האוטם שש אמות. המפתן גבוה מהארץ שש אמה בבנין אטום חומה סתומה וצריך לומר מעלות היו באולם שמהן עולים על המפתן ומורדות בהיכל לירד בהן מהמפתן:

גובהו. [של] כותל מהאוטם ומעלה ארבעים אמה:

אמה כיור. ציורין וצורות באמה אחת:

ואמתים בית דילפה. מקום עשו שם אם ידלף הבית יקלח לחוץ:

ואמה תיקרה. הוא הסיפון ועליה מעזיבה עובי אמה וגובה של עליה מהסיפון ומעלה ארבעים אמה ושוב אמה כיור ואמתים בית דילפה בראש העלייה כמו (*בקרוי יעב"ץ) בקלע הבית ואמתים תיקרה ומעזיבה למעלה כמו למטה ושלש אמות מעקה סביב גג המעזיבה וגג עשוי על המעזיבה משפע ועולה עד לשוה גובהו של מעקה:

ואמה כלה עורב. מהמעקה ולמעלה שפודים נעוצין בגג אמה גובהו לכלא ולמימנע העוף מעליו שלא יטנף: ר' יהודה לא צידד לאמה כלה עורב ומגביה המעקה ארבע והרי ק' אמה: מסיבה וכותלה שמנה הורדת (משם) המים וכותלה שמנה זה שיעור המשנה אבל למקרא צריך לעשותן של עשרה מתוך שממעט ברוחב התא מיכן שכן כתב ורוחב הצלע ארבע אמות הרי מיעט בתאים ארבע אמות מזה ומזה כנגדן הרחיב מסיבה והורדה בד' אמות למלאות ע' רחב בהיכל לאחוריו כך השיב לי רבינו ולחבירי: