רבינו שמעיה על משנה מדות ב:ג

לפנים ממנו. מכותל חומת הר הבית:

סורג גבוה י' טפחים. מקלעות עצים כגון לט"ש ארוגות זו על גב זו באלכסון כעין שמסרגין את המטות:

י"ג השתחואות. על הנס שזכו לגודרה:

לפנים ממנו. מן הסורג:

החיל י' אמות. עשר אמות רחבה מן הסורג לחיל מדלא קתני הכא גבוה כדקתני בסורג שמע מינה אורך ורוחב קא חשיב ובגובה לא נתנו שיעור דתנן לקמן כל הכתלים שהיו שם גבוהים חוץ מכותל מזרחי שבו הכהן השורף את הפרה מכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם ואם לא היה נמוך כותל מזרחי זה של החיל לא היה מצינו (*צ"ל מצי) רואה מעל גבי פתח היכל כדמפרש ביומא (דף טז.): !ושתים עשרה מעלות היו שם:

ושלחה. משך שלה ופעם אמר רבי החיל עשר אמות גובה כותלו ומוסב על גובה הכותל הסורג:

חוץ משל אולם. שתים עשרה מעלות שבין אולם ולמזבח שנינו לקמן ושלחה אמה:

(על) כל הפתחים כו' חוץ משל אולם. שרוחבו עשרים אמה ברוחב הבית וגובהו ארבעים אמה:

היו להן שקופות. סיפין עשויין בבנין לשם הקשת הדלת ואפילו בשל אולם שאין בו דלת היו שקופות מזוזות לעצמן אלים וסיפים כל צורך הדלת:

חוץ משל טדי. שאין לו בנין סף:

ב' אבנים מונחות זו על גב זו. באחד חקוק חצי הפתח משקוף העליון וחקק חצי מזוזה מכאן וחקק חצי מזוזה מכאן ובאחד חקוק מפתן הצחחתון וחצי מזוזה חקוקה מכאן וחצי מזוזה חקוקה מכאן:

מוטות. לא ידעתי לשונו:

שנעשה בהן נס. מפורש ביומא (דף לח.):

מצהיב. קריל"ש כזהב: