רבינו שמעיה על משנה מדות א

שומרים בבית המקדש. בלילות:

בבית אבטינס. שם מפטמין את הקטורת:

ובית הניצוץ. מפרש לקמן עלייה בנויה על גבה. שערי עזרה הכהנים שומרים מלמעלה והלוים מלמטה אותן לוים שבמשמר השומרים את העזרה והם למנין עם עשרים ואחד מקום שהלוים שומרים בשערי הבית ובשערי העזרה כמפורש:

ובבית המוקד. באותן ב' לשכות שהיו לבית המוקד הבנויות בקדש כדתנן לקמן ובשתי לשכות הבנויות לו בחיל הלוים שומרים מבחוץ:

חמשה. שומרים לוים על חמשה משערי הר הבית יש לו חמשה שערים המנויים לפנינו:

ארבעה. שומרים על ארבע פינותיו של הבית מתוכן כלומר [אלו] ואלו מתוכן שומרי הפינות ושומרי השערים בתוך החומה היו יושבין שכן כל אדם רשאי לישב שם:

חמשה. שומרים לוים על חמשה משערי העזרה שבעה שערים מונה לקמן בעזרה מפרש במסכת תמיד (דף כו.) ב' מהן היו תכופין לשאר השערים שאינן צריכין שימור אלא לה' שערים (*נ"א מרוחקים) מדובקים:

ארבעה שומרים על ארבע פינותיה של עזרה מבחוץ. כלומר אלו ואלו מבחוץ היו עומדים חוץ לעזרה שהרי אין ישיבה בעזרה ולא היו יושבים מבפנים הרי שמנה עשר שומרים בין שער ופינה וג' מוסיף עוד אחד כו':

איש הר הבית. ממונה על כל משמר ומשמר מהשומרים בעזרה:

בן לוי לוקה. מאותן השומרים:

חמשה שערים היו להר הבית. לחומת עזרת נשים המקפת כל ההר לפנים מן החיל:

שני שערי חולדה. כך שמם:

וקיפונוס. שם השער:

טדי. בדל"ת והוא שער לא היה משמש כלום שום יציאה וביאה אלא בעל קרי היה יוצא בו לרבי אליעזר בן יעקב כדמפרש בשילהי פרקין:

שער המזרחי. שבחומת עזרת נשים שהכל נכנסין דרך שם לכל העזרות ועל אותו השער שושן הבירה צורה צא ולמד במס' יומא:

שבו. בשער המזרח זה כהן השורף הפרה וכל מסעדיה העוסקים יוצאין דרך שם להר הזיתים שבמזרח שהוא כנגד אותו שער וכבש היו עושין מהשער להר מפני קבר התהום:

שבעה שערים היו בעזרת ישראל. שער נקנור. הוא שער האיתון והוא משמש כל כניסה ויציאה של עזרה הגדולה איתון לשון ביאה כמו אתא בוקר (ישעיה כא):

המלביש. בגדי כהונה מונחין שם:

בית המוקד. היה כולו בחיל שכן זקני בית אב ישנים שם אלא הלשכות שלו חציין בחול וחציין בקדש:

לשכת קרבן. שהיו שם טלאים המבוקרים: (שייך לע"ב)

לבלוש את העזרה. כדתנן במסכת תמיד (דף כח.) נטל את המפתח ופתח את הפשפש שנכנס מבית המוקד לעזרה היו בודקין והולכין הגיעו אלו באלו אמרו שלום הכל שלום כלי השרת מוצאין כתיקונן:

בית המוקד כיפה. ככיפה היה עשוי:

ובית גדול והיה מוקף רובדין של אבן. רצפה חלקה וגבוה לשכב שם:

איש כסותו בארץ. כר וכסת שלו שטוח בקרקע שלא על הרובדין העשויין לזקנים וישן על הארץ:

אמה על אמה. בארץ וטבלא עליו:

הגיע זמן הנעילה. שעת הגפת דלתות:

הגביה את הטבלא. הכהן השוער:

מן השלשלת. בשלשלת היו תלויות ונעל הכהן מבפנים כל השערים שיש בו לנעול ובעודו עוסק בנעילת שערים בן לוי ישן לו מבחוץ:

גמר. הכהן מלנעול והחזיר המפתחות לשלשלת והחזיר הטבלא למקומה ונתן בן לוי כסותו עליה חזר וישן לו:

מסיבה ההולכת תחת הבירה. תחת המקדש במה ששואלין (צ"ל שעולין) עליו וגבוהין משולי החיל שהרי מחילות לא נתקדשו:

במסיבה ההולכת תחת החיל. במה שהוא גבוה מרגלי ההר:

והולך לו בטדי. שער (הדרום) [הצפון] שלא היה משמש כלום: