פרישה, יורה דעה סט:יח

אבל בקערה צוננת דליכא דוחקא כו' י"מ דמ"ש רבינו צוננת ר"ל אחר שהודחה ממלח שנמלח בה הבשר נעשה צוננת ושבוש הוא דהא רבינו בא לומר דמותר לאכול בה צונן בלא הדחה ודו"ק בדבריו אלא מ"ש הוא כפשוטו ור"ל דאם היתה הקערה חמה אפשר שהיה נפלט ממנה טעם האיסור וה"ק דוקא בסכין אף שהוא צונן מ"מ כל סכין תשמישו ע"י חיתוך ויש בו דוחקא משא"כ קערה צוננת דתשמישה שמניחין דבר בתוכה דליכא בו דוחקא ולא כספרים דגרסינן וליכא בוי"ו וק"ל: