פרישה, יורה דעה סה:כג
Prisha, Yoreh De'ah 65:23 · פרישה · free full Hebrew text
Open in the reader →ואם נותנה לו בפני ישראל לא יתנכה כו' שיש לחוש כו' וא"ת מ"ש שלא בפני ישראל דמותר דלא חיישינן שמא יקנה ישראל מן הנכרי משום דיחוש דלמא מטריפה וכמ"ש. בפני ישראל נמי לא ניחוש שמא יקננה מן הנכרי מזה הטעם דיחוש שמא מן הטריפה הוא והמ"מ כתב על דברי הרמב"ם שמיירי כשנתן לו בפני הישראל ואמר להנכרי שבחזקת כשירה הוא נותן לו ואי לאו דכשר הוא לא הוה גניב דעתיה דנכרי אבל דברי רבינו א"א לפרש כן דאם כן לא הו"ל לרבינו לסתום ולומר שכל ירך שיוציא כו' אלא הו"ל לפרש כיון שאמר שהוא בחזקת כשירה. ונראה דדוקא בנמצא ביד נכרי לא יקנה דאיכא תרי חששי חדא שמא הנכרי עשה חיתוך זה ולא הישראל ואת"ל הישראל עשאו שמא טריפה היתה ולא נודע כמ"ש אבל בנותן לו בפני ישראל דודאי לו שהישראל חתך אלא שספק אם מכשירה אם לאו חיישינן שמא יקל בחדא חששא ויקנה מן הנכרי. עי"ל דבפני ישראל מ"ה אסור דיש לחוש דהאי ישראל הרואה יראה לישראל הנותן שאוכל מזאת הבהמה וידע שכשירה היא ויקננה מן הנכרי שיסבור שהישראל ניקרה יפה מהגיד וע"ל סימן קי"ז: