כהן שיש לו מכירין שרגילין ליתן לו כו' דאל"כ הוה כדבר שלא בא לעולם שלא חל עליו הזיכוי אבל כשרגילין ליתן לו ה"ל כבא לידו וכדמסיק רבינו ומה"נ כתב רבינו אחר זה במשרת שרוצה לזכות לרבו הרגיל ליתן לו דאם לא היה רבו רגיל ליתן לו בלאו ה"נ לא היה זכויו זיכוי ועד"ר: