פרישה, יורה דעה ה:ח

היו שנים ששוחטין כו' שחיטתן פסולה משנה הוא סוף פ"ב דחולין ולכך כתב דברי הרמב"ם שבסמוך כאן ולא לעיל ס"ס ב' ששם הוא דברי הרשב"א ונלמד ממנה זו ולהרא"ש שסובר דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו אפילו אית ליה שותפות בגווה כמ"ש רבינו בסימן ד' צ"ל שהוא מפרש המשנה כגון שהתרו בו שלא ישחוט קדשים בחוץ וקבל ההתראה דאז לא אמרינן לצעוריה קמכוון ועד"ר: