פרישה, יורה דעה שעג:ט

ומטמא לאביו ולאמו אפי' נתחללה פי' שהיה לו זה הבן כבר ואח"כ נשא גרושה ואפילו הגרושה תחתיו כשמת והיה נחלל בחייו בגינה אפ"ה מטמא לו וכן באמו שנולד הוא ממנה מאיש אחר ואח"כ כשהיא גרושה נישאת לכהן ונתחללה ויותר נ"ל דאביו נקט משום דפטריה קרא ומש"ה אקדמיה לאמו כדי לכתוב הפסולים גבי הדדי דהיינו אמו בנו ובתו אבל אבי אביו לא אתא לאשמועינן שום פסול וחלול דגבי אמו צריך לאשמועינן דהו"א דלא יטמא לה כשנתחללה כיון שיש עליה שם חללה ובאשיר"י דהל"ק לא כתב שם אביו כלל וכן ברמב"ם ליתא ובכל דפוסי ב"י ג"כ ליתא: