פרישה, יורה דעה שע

מי שנשברה מפרקתו ורוב בשר עמה נלע"ד דה"ט דבעינן רוב בשר דאל"כ תחזור להעלות ארוכה א"נ לפחות לא מחשב נבלה דוגמת עצם ירך הבהמה שנשברה כמ"ש בסימן נ"ה דבעינן שישאר סביב שלם רוב עביו ורוב הקיפו ושם דלענין טריפות בעינן שישאר הרוב וכאן במחצה דסגי דלא לקרי נבילה:

וכן מי שנקרע מגבו כדג אבל מלפניו לא אע"ג דקי"ל נקרעה כרס החיצון נעשה טרפה אבל נבלה לטמא עדיין לא הוי נ"י:

ומ"מ אסור לכנוס לבית שיש בו גוסס פי' אע"פ שטומאה אין כאן חילול יש כאן (וקאי כמ"ש לא יטמא בעל בעמיו להחלו עכ"ה) אשיר"י דהל' קטנות סוף הל' טומאה ע"ש: