פרישה, יורה דעה שמג

דוקא במת מצוה ר"ל מת שאין לו קרובים שעליהם היה מוטל (ואז כל בני העיר אסורין במלאכה ודו"ק עכ"ה):

דרב המנונא איקלע למתא כו' ז"ל הרמב"ן בת"ה דשמעתא סתמא אמורה ועוד דרב המנונא דשמתינהו מי בריר ליה דמת מצוה הוי אלא במת בעלמא הוי מעשה:

מכאן אני שומע כו' ר"ל מכאן שמעינן כל מי שאינו נוהג עם המת כדינו בר נידוי הוא (ור"ל דכמו דלענין עשיית מלאכה מנדין כשאין כאן כדי צורכי קבורה ה"ה לכל צורכי המת מנדין כשאין כדי כל צרכו עכ"ה):

עד שיהא לו כל צרכו פי' כל צרכו לענין לויה ע"ד שנתבאר לקמן בסימן שס"א: אין שואלים שלום זה לזה כו' ועד"ר: