אי נמי שלא יאמר הקב"ה מוחץ ואני ארפא לשון הגמרא הוא זה פרק הרואה (ברכות דף ס') סוף מ"א (ור"ל שלא יאמר הרופא בלבו איך אעשה הרעה שהקב"ה מוחץ ואני ארפא ושלא כדין עושין בני אדם שעוסקים ברפואות אלא שנהגו וכמ"ש גם בחליו וגו' ע"כ למדונו רבי ישמעאל שנתנו לו רשות לרפאות עכ"ה):