פרישה, יורה דעה שכ:א

ויפרישנו הכהן ויערכנו כו' פי' שמקריב דמו ואימוריו ואוכל שאר הבשר בתורת בכור כן איתא ברמב"ם פ"ק דהל' בכורות ע"ש מ"ו ולפ"ז א"ש ל' יערכנו שמעריך לו הבהמה בשחיטה ובבדיקה עד שתהא מותר באכילה. ובפדיון הבן דבכור דכהן א"צ שום הפרשה דהא בנו דכהן לא יצא מקדושתו דכהן משא"כ בבכור בהמה דנאכל וצריך ליתן ממנו תחילה חלק גבוה למזבח דהיינו חלבו ודמו. ובס"א כתיב ויעכבנו ור"ל יעכבנו בידו עד שיפול בו מום ויאכלנו במומו ומיירי בזמן הזה וק"ל: