פרישה, יורה דעה שז

אין מרגילין בבכור לשון רגלים:

אפילו בעל מום דבזיון גדולהוא מנראה כאילו מוכרן לצורך מפוח בעודם על הקדשים:

שעורו עם בשרו אסור בהנאה כו' דלא התירו הכתוב אלא באכילה כדכתיב בשעריך תאכלנו אבל נמצאת טריפה לאחר שחיטה הוי כאילו נמצאת טריפה אחר שחיטה במקדש ר"ל בתם שהוא קודש ודינו שתקבר שאסור בהנאה. וכתב ב"י מ"כ (בתשובת אשכנזית) הלכך טוב למוכרו מחיים כשנמצא בו המום:

בד"א שהלוקח קונה אותו לצרכו בבעל מום לאוכלו מיד ובתם לאחר שיפול בו מום: