פרישה, יורה דעה שב

שאין הצמר והפשתן עולין בצבע אחד ומיד הוא ניכר ויסירנו ואם לא יהיה ניכר מותר ללובשו שמא נשמט והלך לו שהרי בדקו ולא מצאו גמרא:

בד"א בכלאים כו' קאי ג"כ אבדיקת צבע ב"י:

עד שיבדקם אם תפורין בפשתן כו' כתב הר"ן דאם נותן לנכרי חוטי קנבוס שרי ולא חיישינן שמא יחליפם אף על פי שנוח להנכרי לתפור בחוטי פשתן כו' (וסיים דכל שהוא אומן אינו מפסיד אומנתו עכ"ה) ע"ש וכ"פ רמ"א ונתן טעם מאחר שיש לעמוד על הדבר שחוטי פשתן כשמדליקם כבה מהר ושל קנבוס שורף והולך אבל אסור להאמין לנכרי אפילו צוהו בפי' ואפילו פשתן ביוקר דבנקל הוא תופר בפשתן רמ"א וצ"ע לפי טעם של רמ"א שיכולין לעמוד על הדבר לנסותו בדליקה א"כ לפי זה היה גם כן להאמין לנכרי לכתחילה אפילו אם אין הישראל נותן לו חוטי קנבוס ושמא י"ל דכולי האי לא סמכינן אבדיקה הנ"ל אלא היכא שנותנין לו חוטי קנבוס דיש סברא להתיר כי אין החייטים חשודים להחליף כולי האי ומש"ה סמכינן אבדיקה הנ"ל:

ואפילו אם הנכרי מסיח לפי תומו שתפרן בקנבוס כו' שידוע לכל הנכרי שחייטי ישראל מחזירין על הכפרים אחר מטוה קנבוס כי אינו מצוי כמו הפשתן והנכרי כדי להשביח מקחו אמר כן ועיין בדרישה:

וכתב א"א הרא"ש ז"ל והאידנא כו' ובתשובה כתב שזה תולה בחילוק מקומות וב"י הביאה עיין שם: