פרישה, יורה דעה רצא

ושל רבים פעמים ביובל דכל דבר שהוא של רבים אין לטרוח עליהם שאם. יטריח יאמר כל אחד יעשה חבירו רש"י:

השוכר בית מחבירו חייב השוכר לקבוע בו מזוזה אפי' שכרו ע"מ שיהא בו מזוזה משום דניחא ליה לאיניש דעביד מצוה בין בגופא בין בממוניה ר"מ ואע"ג שחוזר מהשכירות מחמת זה ואומר בהדיא שאינו ירצה לעשות המצוה מ"מ אמרינן בודאי שחוזר מטעם אחר אלא שתולה הטעם מכח המזוזה וכמ"ש בהלכות פסח סימן תל"ז.

ולא יטלנה בידו (כתבו התוס' אע"ג דאמר שמואל דמטילין ציצית מבגד לבגד גבי מזוזה אסור לפי כו' עכ"ה) כשיצא לפי שהמזיקין באין לבית שאין לו מזוזה וכשניטלה כאילו מזיק אותן שידורו בבית ואם מקפיד על דמיה טוב לשלמה לו (אבל אין מוציאין) רבי' מנוח וכ"כ לק מן בסימן שי"ד:

ואם שכרו מעכו"ם כו' וה"ה אם משכירו לעכו"ם:

ואפילו נשים כו' דמצות עשה שאין הזמן גרמא הוא: