פרישה, יורה דעה רנב

ואין מצוה גדולה כפדיון שבויים ר"ל אין מצוה בכל הצדקות כפדיון שבויים וטעמא מפרש בגמרא משום דשבי קשה ממות וחרב ורעב משום דכולהו איתנהו ביה ועבד"ר:

אבל אם בנאוה כבר לא ימכרו אותה משום פשיעותא דלמא יארע אונס ולא יבנו אחריתי אלא יגבו מעות מהציבור לצורך הפדיון:

וכן לאשתו שהיא כגופו עי' בטוא"ח בסי' ע"ח די"א שאשתו היא כאחר:

מכבידין עולם לשון עול כדי שע"י יהא להם שמירה יתירה:

ויוסיפו שמירה על שמירתם ואפילו לא נשאר שם עוד שבוי חיישינן לפעם אחר גמרא:

אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהם פי' אם מכר את עצמו ואת בניו לעכו"ם כן הוא בגמרא להדיא וי"ל ג"כ אם העכו"ם לקחו הבנים בשביל חוב אביהם בחיי האב אין פודין אותם דיחזיר וילוה מעכו"ם: (שאוכל נבילות להכעיס ע"ל ריש סי' רנ"א עכ"ה):

פודין האשה קודם לאיש לפי שיטמאו האשה במשכב:

ואם נתבעו שניהם לדבר עבירה האיש למשכב זכור והאשה לזנות:

לפי שאין דרכו לכך משא"כ באשה שנבראת לתשמיש: