פרישה, יורה דעה כד:ח

וא"א הרא"ש ז"ל כתב כרש"י כתב ב"י דלא פסק הלכה כרש"י מכח דינא אלא מכח חומרא בעלמא דיש לנו להחמיר כמותו במקום שנהגו כרש"י כמו באשכנז ובצרפת ולא לפרוץ גדרם ולכך כתב רבי' דכתב כרש"י ולא כ' דהסכים לפירש"י ועוד דבהדיא כתב הרא"ש דפי' הנכון הוא פי' רבי אושעיא שמפרש האבעיא לאחר ששחט רובו של סימן א' בבהמה החליד הסכין תחת מיעוט הנשאר ושחט הסימן השני ע"ש וכן לעיל בשהייה סבר כרבי אושעיא אלא שהחמיר כרש"י:

הגרמה פ"ק דחולין פי' רש"י ל' הגרמה שמכריע ידו לצאת חוץ ממקום הכשר שחיטה כמו היה שוקל לו עין בעין נותן לו את גירומיו:

ואם שחט למעלה ממקום שחיטה כו' דקדק רבינו לומר בקנה למעלה דדוקא למעלה שייך דין זה דאם הגרים במיעוט כשר אבל בקנה למטה דינו כושט שנקובתו במשהו וכתב רבינו בסמוך דאין בושט דין הגרמה וכן כתב ב"י ע"ש:

אבל אם שחט הרוב וכו' והטה כלפי מעלה וגמרה שם כשרה הטעם כיון דלא במקום שחיטה הוא הוה כאילו חתך ברגל אחר שחיטה וכן כתב הרא"ש ז"ל:

אפילו למי שפוסל שהייה כו' פי' היינו ריב"ם שפוסל שהייה וחלדה במיעוט בתרא ומכשיר כאן מטעם שכתבתי אבל רש"י פוסל גם בכאן במיעוט בתרא כמש"ר בסמוך ואפשר לומר שגם רש"י סובר חילוק זה דבמקום שחיטה שאני אלא שמספקא ליה דלמא הלכה כרבנן טרופאי דמטרפי בכל חדא מינייהו וכמ"ש בסמוך בדעת רש"י ומכח חומרא או מכח גזירה שאם נתיר בזה נתיר איפכא נמי ולא מדין הגרמה. ומ"ש אפילו למאן דפוסל כו' מדינא קאמר ועבדינן לחומרא:

ודוקא ששחט רוב חלל הקנה פי' הקרום שבתוך הטבעת שמחבר הטבעת יחד נקרא קנה ועד"ר:

ורש"י פוסל גם בזה פי' אפי' הגרים אחר ששחט הרוב במקומו ב"י:

בין שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש ואז יצאה הנשמה בהגרמה שהנשמה יוצאת בשליש השני שהוא משלים רוב הסימן בין הגרים שליש ושחט שליש כו' שאז הנשמה יוצאה בשחיטה ולפ"ז לא הוה זו ואצ"ל זו (וכבר כתב א"א ז"ל דכ"מ שאמרו בין בין אין שייך לומר זו ואצ"ל זו עכ"ה):

הכל פסול כרבנן טרופאי דמטרפי בכולהו זהו ל' רש"י פ"ב דחולין דף ל' ע"ב ור"ל דבפ"ק דף י"ט פליגי אמוראי בהגרמות הללו יש מכשירין ויש מטריפין ופסק רש"י לחומרא כהני אמוראי דמטריפין: