פרישה, יורה דעה רלט:כ

אבל האיסור אסור לאכול שמא ישכח ויאכל התנאי לפי שאין אדם נזהר בתנאי כמו שנזהר בגוף האיסור מ"ו ואע"ג דלר"י אף אם ישכח ויאכלנו לא חלה השבועה אם יאכלנו בשוגג ומותר לאוכלו אפי' לכתחילה דומה למ"ש רבינו מיד אחר זה דאם אכל התנאי תחילה בשוגג שמותר בשנייה וי"ל דחיישינן שמא בשעה שיאכלנו יזכור שהוא תנאי אבל יהא שכוח מהאיסור שאכל כבר ומ"ש שמא ישכח ויאכל התנאי ה"ק שמא ישכח מה שאכל תחילה האיסור ויאכל התנאי במזיד והשמא ישכח לא קאי אתנאי כ"א אמה שאכל תחילה האיסור וק"ל: